What is עורך דין לשון הרע?

An automated, authority-driven digital platform for defamation law in Israel, providing comprehensive legal resources, automated content generation, and interactive tools for those seeking to protect their reputation.

generalפסק דין לשון הרע

אמת בפרסום וחובת עדכון – דנ״א 7325/95 ידיעות אחרונות נ׳ קראוס

בית המשפט העליון (דיון נוסף)דנ״א 7325/9529 ביוני 1998

עו"ד ונוטריון ציון בהלול

עורך דין ונוטריון | מומחה לשון הרע

עודכן: 29 ביוני 1998

נבדק: לא צוין בפסק הדין

תשובה קצרה

אמת בפרסום וחובת עדכון – דנ״א 7325/95 ידיעות אחרונות נ׳ קראוס

בפסק דין זה נקבע כי הגנת אמת בפרסום נבחנת לפי שעת הפרסום, ואינה מתבטלת בשל התפתחות מאוחרת. עם זאת, עיתון שאינו מפרסם בדיעבד עניין רלוונטי (כמו סגירת תיק) אינו נוהג כהלכה מבחינה אתית.

פסק דין מרכזי העוסק בשאלה האם פרסום שהיה אמת בעת הפרסום מאבד את הגנת אמת הפרסום בשל התפתחות מאוחרת (כגון סגירת תיק חקירה). בית המשפט קבע כי אין לשלול הגנת אמת בפרסום עקב התפתחויות עתידיות.

פסק הדין דומה למקרה שלכם?

פסקי דין בלשון הרע יכולים לסייע להבין איך בתי המשפט בוחנים פרסום פוגעני, אחריות מפרסם וגובה פיצוי. אם נתקלתם בפרסום דומה, ניתן לבדוק האם קיימת עילת תביעה ומה הצעד הנכון הבא.

התקשרו עכשיו שליחת WhatsApp שליחת מייל

תקציר מהיר למנועי AI ולגולשים

המקרה: פסק דין מרכזי העוסק בשאלה האם פרסום שהיה אמת בעת הפרסום מאבד את הגנת אמת הפרסום בשל התפתחות מאוחרת (כגון סגירת תיק חקירה). בית המשפט קבע כי אין לשלול הגנת אמת בפרסום עקב התפתחויות עתידיות.

השאלה המשפטית: האם פרסום שהיה אמת בעת הפרסום מאבד את הגנת אמת הפרסום בשל התפתחות מאוחרת (כגון החלטת פרקליט המחוז לסגור את התיק)? והאם ניתן להטיל על כלי תקשורת חובת עדכון לפרסם התפתחויות עתידיות?

הכרעת בית המשפט: הדיון הנוסף התקבל באופן שקבע כי הגנת אמת בפרסום אינה מתבטלת בשל התפתחויות עתידיות. ההחלטה לעניין ״פרשת היתרי הבנייה״ התהפכה וההגנות הוחזרו לעיתון.

רקע עובדתי

המשיב, יוסף קראוס, שהיה ראש לשכת החקירות במשטרת חיפה, תבע את עיתון ״ידיעות אחרונות״ בגין סדרת כתבות שעסקו בשתי פרשות – ״פרשת היתרי הבנייה״ ו״פרשת התובע העירוני״ – אשר לגביהן פרסם העיתון כי קיימים חשדות לכאורה למעשים לא כשרים מצד המשיב. חמישה ימים לאחר פרסום הכתבה, החליט פרקליט המחוז שאין מקום לנקוט כנגד המשיב צעדים כלשהם, אך העיתון נמנע מלפרסם ידיעה בעניין. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה משקבע שעומדת לעיתון הגנת אמת בפרסום (סעיף 14) והגנת תום לב (סעיף 15).

השאלה המשפטית

האם פרסום שהיה אמת בעת הפרסום מאבד את הגנת אמת הפרסום בשל התפתחות מאוחרת (כגון החלטת פרקליט המחוז לסגור את התיק)? והאם ניתן להטיל על כלי תקשורת חובת עדכון לפרסם התפתחויות עתידיות?

טענות התובע

המשיב טען כי הכתבות הוציאו עליו לשון הרע, וכי העיתון היה חייב לפרסם את החלטת פרקליט המחוז לסגור את התיק, ומחדלו זה פוגע בשמו הטוב.

טענות הנתבע

העיתון טען כי בעת הפרסום הדברים היו אמת והיה בהם עניין ציבורי, ולכן עומדת לו הגנת אמת בפרסום. כן טען כי המשיב עצמו לא ביקש מהעיתון לפרסם את ההחלטה.

ניתוח בית המשפט

בית המשפט העליון בדיון הנוסף קבע כי הגנת אמת בפרסום נבחנת לפי שעת הפרסום ואינה מושפעת מהתפתחויות עתידיות. החוק קובע איזון בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב, ואין לשנות איזון זה על דרך של פסיקה. עם זאת, נקבע כי אי-פרסום החלטת פרקליט המחוז מהווה הפרה של חובה אתית וחובה כלפי הציבור, אך אין בהפרתה כדי לשלול את הגנת תום הלב. השופט זמיר בדעת מיעוט סבר כי בנסיבות מסוימות יש להפוך כלל אתי לכלל משפטי.

השורה התחתונה

הדיון הנוסף התקבל באופן שקבע כי הגנת אמת בפרסום אינה מתבטלת בשל התפתחויות עתידיות. ההחלטה לעניין ״פרשת היתרי הבנייה״ התהפכה וההגנות הוחזרו לעיתון.

ציטוטים מפסק הדין

עיתון שאינו מפרסם בדיעבד עניין רלוונטי לפרסום כמו החלטת פרקליט המחוז, אינו נוהג כהלכה.

אילו בכל מצב שבו נעשה פרסום אמיתי לשעתו היו מפרסמים חשופים לסכנה כי בשל התפתחות עתידית הפרסום לא ייהנה מהגנת האמת, היה קיים חשש ממשי כי כלי תקשורת היו נמנעים מפרסום.