מאגר פסיקה

פסקי דין בלשון הרע והוצאת דיבה

מאגר פסקי דין אמיתיים עם ניתוח משפטי מקצועי — רק פסקי דין מבוססי מסמך

סינון לפי פלטפורמה

סינון לפי נושא משפטי

פרטיות

47896-11-21

ת"א 47896-11-21 דיין ואח' נ' מחאמיד ואח'

בית המשפט דחה את תביעת האם בגין פרסום סרטון ממונית שבו התבטאה כנגד הנהג בשל מוצאו, וקיבל חלקית את תביעת הבת הקטינה כנגד ערוץ 13 בגין פגיעה בפרטיות עקב אי טשטוש פניה בכתבה.

ההלכה: פרסום תיעוד של אירוע אמיתי בעל עניין ציבורי במרחב ציבורי עשוי לחסות תחת הגנת 'אמת בפרסום'. חופש הביטוי בשיח ציבורי, במיוחד ברשתות חברתיות, גובר כאשר מדובר בתיעוד ללא עריכה מטעה של אירוע המעורר ויכוח ציבורי.

לשון הרע ופגיעה בפרטיות ברשתות חברתיות ותקשורת.לשון הרע ופגיעה בפרטיות ברשתות חברתיות ותקשורת.
בית משפט השלום21 באפר׳ 2024
כללי

7218-12-20

פסק דין בתביעת לשון הרע: יואב רמתי נ' עו"ד ליאור דץ (ת"א 7218-12-20)

בית המשפט דן בתביעת לשון הרע בגין כינויו של התובע, איש ציבור, כ"עבריין פלילי ככל הנראה" ו"עבריין לכאורה", וקבע כי בנסיבות העניין אין מדובר בלשון הרע המחייבת בפיצוי.

ההלכה: בבחינת התבטאות כ"לשון הרע", יש לפרש את הביטויים על פי הקשרם המלא ולא לבודד מילים. כאשר מדובר באיש ציבור בשיח ציבורי, יש לתת משקל רב לחופש הביטוי ולאזן בינו לבין השם הטוב, כאשר שימוש בסייגים ממתן את המשמעות של כינויים פוגעניים.

דיני לשון הרעדיני לשון הרע
בית משפט בישראל2 ביוני 2023
עבודה

33265-04-19

ניתוח פסק דין: תביעת לשון הרע נגד חברת סיעוד לאחר דיווח על הטרדה מינית

בית המשפט בחן תביעת לשון הרע נגד חברת סיעוד בגין דיווחה לרשויות על תלונה של מטפלת שהותקלה מינית על ידי קשיש סיעודי. נקבע כי הדיווח היווה פרסום מותר המוגן בחסינות, וכי עומדת לחברת הסיעוד גם הגנת תום הלב.

ההלכה: פרסום שחובה לעשותו או שיש רשות לעשותו על פי היתר של רשות מוסמכת, חוסה תחת הגנת סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, המקנה חסינות מוחלטת מפני תביעת לשון הרע. בנוסף, פרסום שנעשה בתום לב ובמסגרת הגנות המפורטות בחוק, כגון הגנת תום הלב, יכול גם הוא לדחות תביעת לשון הרע.

דיני לשון הרעדיני לשון הרע
בית משפט בישראל1 במרץ 2023
עבודה

30785-11-21

30785-11-21-קובץ מקורי

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורם של עו"ד יוסי כהן ומפלגת הליכוד על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר קבע כי פרסומיהם אודות מנחם נפתלי מהווים לשון הרע, וזאת תוך החלת הגנת 'אמת בפרסום' ו'עניין ציבורי'.

ההלכה: הגנת 'אמת בפרסום' (סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע) חלה כאשר הפרסום הוא אמת ויש בו עניין ציבורי. במצבים של פרסום מעורב (עובדות ודעות) בתקופת בחירות, יש להעניק הגנה מוגברת לביטוי הפוליטי.

דיני לשון הרעדיני לשון הרע
בית המשפט השלום בהרצליה24 בנוב׳ 2022
תמונות

ע"א 1726/21 בכרי נ' מגנאג'י

בית המשפט העליון דחה ברובו את ערעורו של מוחמד בכרי ואישר את חיובו בגין לשון הרע כלפי חייל צה"ל בשל הסרט 'ג'נין ג'נין', תוך הטלת אחריות גם בגין פרסומו ב-YouTube והותרת צו המניעה והפיצויים על כנם.

ההלכה: פרסום לשון הרע באמצעי המדיה יכול להיחשב כעוולה נמשכת במקרים מסוימים, ויוצר יכול לשאת באחריות לפרסום מקוון של יצירתו במחדל, גם ללא הוכחת פעולה אקטיבית מצדו, בהתחשב בהקשר הציבורי ובנסיבות.

לשון הרעלשון הרע
בית המשפט העליון23 בנוב׳ 2022
עבודה

13429-05-21

תביעת לשון הרע: אהוד אולמרט נגד בנימין, שרה ויאיר נתניהו

פסק דין בעניין תביעת לשון הרע שהגישו בנימין, שרה ויאיר נתניהו נגד אהוד אולמרט, בגין אמירות על "מחלת נפש" שהופנו כלפיהם בראיונות. בית המשפט קבע כי הפרסום הראשון מהווה לשון הרע, אך הפרסום השני לא.

ההלכה: קביעה כי אמירות על "מחלת נפש" וצורך ב"צו אשפוז" מהוות לשון הרע, מכיוון שהן עלולות להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו, לייחס לו מסוכנות, ואינן בגדר הבעת דעה אלא קביעת עובדה. כמו כן, נקבע כי הנטל להוכיח את הגנת "אמת דיברתי" אינו מוטל על כתפי בית המשפט, אלא על הנתבע, ודורש ראיות משכנעות, לרבות חוות דעת מומחה, לביסוס קשר בין התנהגות למחלה נפשית.

דיני לשון הרעדיני לשון הרע
בית משפט בישראל21 בנוב׳ 2022
business

25197-07-19

25197-07-19- קובץ מקורי

תביעת דיאטנית כנגד קולגה בגין הפרת זכויות יוצרים, לשון הרע ופגיעה במוניטין. בית המשפט קבע כי הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של התובעת, אך דחה את הטענות בגין לשון הרע וכאב וסבל.

ההלכה: דיני זכויות יוצרים מגינים על הביטוי המקורי של רעיון ולא על הרעיון עצמו. שימוש במינון גבוה של ניסוחים זהים או זהים כמעט מעיד על העתקה המהווה הפרה, גם אם מדובר בנושאים מקצועיים.

קניין רוחני (זכויות יוצרים) ותחרות מסחרית.קניין רוחני (זכויות יוצרים) ותחרות מסחרית.
בית המשפט המחוזי29 בספט׳ 2022
פרטיות

27218-07-21

27218-07-21 - החלטה בבקשה לבירור תביעה בדלתיים סגורות

בית הדין דחה בקשה לקיים דיון בדלתיים סגורות בתביעת הטרדה מינית ולשון הרע, אך הורה על איסור פרסום שמות הצדדים בשל החשש לפגיעה בפרטיות.

ההלכה: עקרון פומביות הדיון הוא כלל יסודי, וסטייה ממנו מחייבת הצדקה מיוחדת והוראה חוקית מפורשת. עם זאת, לבית המשפט נתון שיקול דעת לאסור פרסום שמות צדדים כדי למנוע פגיעה חמורה בפרטיות.

פומביות הדיון ואיסור פרסום בהליכים אזרחייםפומביות הדיון ואיסור פרסום בהליכים אזרחיים
בית הדין הארצי לעבודה21 באוג׳ 2022
עבודה

75385-12-20

פסק דין בתביעות לשון הרע: לביא ואח' נ' פרידפרטיג וקנר נ' פרידפרטיג

בית המשפט קיבל תביעות לשון הרע שהוגשו נגד דן פרידפרטיג בגין סדרת התבטאויות פוגעניות וכינויים כמו 'גנב', 'מושחת' ו'פושע' כלפי התובעים, וחייב אותו בפיצויים.

ההלכה: ייחוס כינויים כמו 'גנב', 'מושחת' ו'פושע' ללא בסיס עובדתי מהווה לשון הרע. חובת הוכחת תום הלב בפרסום דורשת אמות מידה אובייקטיביות ולא רק סובייקטיביות, ואינה מתקיימת כאשר הפרסום אינו מבוסס.

לשון הרעלשון הרע
בית משפט בישראל16 באוג׳ 2022
business

63514-12-19

ת"א 63514-12-19 בן מנחם נ' עירית תל-אביב-יפו

בית משפט השלום קיבל תביעה בגין לשון הרע שהוגשה נגד עיריית תל אביב-יפו, לאחר שהטילה עיקולים על חשבונות הבנק של התובע שלא כדין ובניגוד לדין, תוך הפרת חובת הזהירות.

ההלכה: על רשות מקומית המפעילה סמכויות גבייה מנהליות חלה חובה מוגברת לנהוג בזהירות, בהגינות, בתום לב ובסבירות. הטלת עיקול מבלי לוודא את קיום החוב המדויק או מבלי לשלוח דרישות תשלום כנדרש, אינה עומדת במבחנים אלו ועלולה להיחשב כלשון הרע.

לשון הרע וגבייה מנהלית של רשויות מקומיותלשון הרע וגבייה מנהלית של רשויות מקומיות
בית משפט השלום23 במרץ 2022
פייסבוק

20419-03-21

ת"א 20419-03-21 פלוני ואח' נ' אלמוני

בית המשפט הורה לחברת Meta למסור פרטי משתמש בסיסיים (BSI) של חשבונות פייסבוק לצורך הוכחת זהות המפרסם בתביעת לשון הרע.

ההלכה: אף שקיים חיסיון יחסי על פרטי גולשים, ניתן לחייב צד שלישי למסור מידע כאשר הוא מהותי להוכחת התביעה, האיזון נוטה לטובת גילוי האמת כאשר בעל הדין הרלוונטי אינו מתנגד לחשיפה והמידע מוגבל לנתוני BSI טכניים.

חשיפת זהות גולשים וגילוי מסמכים מצד שלישי בתביעות לשון הרעחשיפת זהות גולשים וגילוי מסמכים מצד שלישי בתביעות לשון הרע
בית משפט השלום5 בינו׳ 2022
עבודה

1460-03-20

ת"א 1460-03-20 נתניהו נ' גנסיה ואח'

בית המשפט הורה על עיכוב הליכים בתביעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות שהגישה שרה נתניהו נגד סילבי גנסיה, בשל הליך תלוי ועומד בבית הדין לעבודה.

ההלכה: סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה מקנה לבית הדין סמכות ייחודית בתביעות לשון הרע בין עובד למעסיק או ממונה עליו, גם בהעדר יחסי עבודה פורמליים, כל עוד העילה קשורה ליחסי העבודה.

סמכות עניינית ועיכוב הליכים בהליכי לשון הרע הקשורים ליחסי עבודהסמכות עניינית ועיכוב הליכים בהליכי לשון הרע הקשורים ליחסי עבודה
בית משפט השלום בירושלים17 בנוב׳ 2021
business

57434-11-18

ת"א 57434-11-18 דהן נ' חסיד ואח'

בית משפט השלום דחה תביעת לשון הרע, פגיעה בפרטיות ועוולות נזיקיות שהגיש סוכן מכירות נגד עורך דין ושתי רשויות מקומיות, לאחר שהנתבע שלח מכתבים המתריעים על עברו הפלילי של התובע בעבירות מין.

ההלכה: פרסום אמת הנוגע לעניינים ציבוריים (כגון בטיחות קטינים במוסדות חינוך) נהנה מהגנת 'אמת דיברתי'. חסינויות הניתנות לרשויות הפועלות על פי דין בבדיקת מידע פלילי של ספקים במוסדות חינוך מונעות הטלת אחריות בלשון הרע.

לשון הרע ודיני נזיקיןלשון הרע ודיני נזיקין
בית משפט השלום10 באוק׳ 2021
עבודה

32980-05-21

רשות התעופה האזרחית נ' ליאור פרג (רע"א 32980-05-21)

בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על החלטה לסרב לסלק על הסף תביעה נזיקית נגד רשות התעופה האזרחית, בקובעו כי עילות תביעה כגון גרם הפרת חוזה אינן נבלעות בהגנת לשון הרע המוענקת לרשות, גם אם הן מסתמכות על מסמכים מוגנים כראיה.

ההלכה: הגנת 'פרסום מותר' לפי סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע מגנה מפני תביעות נזיקין שנובעות מעצם הפרסום, אך אינה חוסמת תביעות בגין עוולות נזיקיות עצמאיות המבוססות על התנהלות רחבה יותר, גם אם אותו פרסום משמש כראיה להוכחתן.

דיני נזיקין ומשפט מנהלידיני נזיקין ומשפט מנהלי
בית המשפט המחוזי22 בספט׳ 2021
פרטיות

64440-12-19

ת"א 64440-12-19 חיים חדשים - פונדקאות תמר וסיגל בע"מ ואח' נ' הורוביץ בר עם ואח'

בית המשפט הכריע בבקשות התובעות להטלת צו איסור פרסום ושמיעת התיק בדלתיים סגורות בתביעת לשון הרע בנושא פונדקאות.

ההלכה: עקרון פומביות הדיון הוא כלל יסוד בשיטה המשפטית, וחריגה ממנו נעשית רק במקרים מוצדקים ומידתיים. סכסוך עסקי בין גורמים מקצועיים אינו מצדיק כשלעצמו חיסיון של שמות בעלי הדין, גם אם הוא כרוך בפרטים רגישים של צדדים שלישיים.

דיני לשון הרע ופומביות הדיוןדיני לשון הרע ופומביות הדיון
בית משפט השלום18 בינו׳ 2021
גירושין

11586-02-18

וינר נ' קרול

בית המשפט קבע כי הנתבע עוול כלפי התובע, בן זוגו לשעבר, לאחר שהתחזה אליו באפליקציית הכרויות ופרסם תמונותיו לצורך קיום יחסי מין אנונימיים.

ההלכה: ייחוס אקט מיני חריג לאדם ללא הסכמתו תוך התחזות ושימוש בתמונתו מהווה לשון הרע ופגיעה בפרטיות. מבחן 'זוטי דברים' אינו חל על התחזות פוגענית. ויתור על תביעה בעקבות אירוע טראומטי אינו מהווה בהכרח התחייבות משפטית מחייבת.

לשון הרע ופגיעה בפרטיותלשון הרע ופגיעה בפרטיות
בית משפט השלום10 בינו׳ 2021
עבודה

14181-05-20

ע"א 14181-05-20 רוזנברג נ' טוקר

בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דין שדחה תביעת לשון הרע ונגישה, וקבע כי עומדת למשיב הגנת תום הלב בגין תלונות שהגיש על הטרדה מינית, גם אם התלונה התבררה בסופו של דבר כחסרת בסיס אובייקטיבי.

ההלכה: אמונה סובייקטיבית כנה של מתלונן בנכונות תלונה המוגשת לממונה או לרשות מוסמכת מקימה את הגנת תום הלב לפי סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, גם אם בדיעבד מתברר כי התלונה אינה נכונה אובייקטיבית.

לשון הרעלשון הרע
בית המשפט המחוזי9 בספט׳ 2020
business

28312-12-16

ת"א 28312-12-16 מרעי נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל

תביעת לשון הרע נגד המשטרה והפרקליטות בגין מכתבים שנשלחו למפעל הפיס ולמועצה להסדר הימורים, שבעקבותיהם הושעה רישיונו של התובע להפעלת תחנת טוטו/לוטו, מבלי שהוגש נגדו כתב אישום.

ההלכה: למשטרת ישראל אין סמכות לפעול בדרך של פניה ישירה לגופים אזרחיים כדי להביא לסגירת עסק של אזרח באמצעות השמצה, ללא הליך משפטי מוסדר, ופעולה כזו אינה חוסה תחת הגנות חוק איסור לשון הרע.

דיני נזיקין - לשון הרעדיני נזיקין - לשון הרע
בית משפט השלום4 ביוני 2020
פייסבוק

15585-02-14

פסק דין בתביעת לשון הרע: וויסבלט נ' נוי ואח'

בית משפט השלום בתל אביב הכריע בתביעת לשון הרע שהוגשה בגין פרסומים בקבוצות פייסבוק נגד מפעילי מזנון. התביעה התקבלה חלקית נגד 5 נתבעים ונדחתה נגד 8 נתבעים אחרים.

ההלכה: האבחנה בין הבעת דעה לגיטימית לבין לשון הרע נעשית לפי המבחן האובייקטיבי של האדם הסביר. מנהל קבוצה אינו חב לפי סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע (שכן פייסבוק אינו 'אמצעי תקשורת'), אך יכול לחוב בגין רשלנות לפי פקודת הנזיקין אם יצר פלטפורמה המעודדת הכפשה ולא פיקח עליה.

לשון הרע ברשתות חברתיותלשון הרע ברשתות חברתיות
בית משפט השלום24 במאי 2020
כללי

דנ"פ 5625/16

צו מניעה וסעד זמני בלשון הרע — דנ״פ 5625/16 אסרף נ׳ טווק בוקובזה

פסק דין העוסק בבקשה לצו מניעה נגד פרסום פוגעני. המשיב דקר למוות את אמן של המבקשות. המקרה דן באיזון בין חופש הביטוי לבין זכות הנפגעים למניעת פרסום פוגעני.

ההלכה: חוק איסור לשון הרע נועד להעניק סעד מהיר ויעיל למי שנפגע, לרבות צו מניעה נגד פרסום פוגעני. חופש הביטוי אינו מוחלט ועומד באיזון מול זכויות הנפגעים.

צו מניעה זמניסעד מהירלשון הרע על נרצח
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים נוסף13 בספט׳ 2017
כללי

רע"פ 5991/13

העלבת עובד ציבור מול חופש ביטוי — רע״פ 5991/13 אליצור סגל

פסק דין העוסק בגבול בין עבירת העלבת עובד ציבור (סעיף 288 לחוק העונשין) לבין חופש הביטוי הפוליטי. המבקר זוכה פה אחד מעבירת העלבת עובד ציבור לאחר שפרסם מאמר ביקורתי נגד הרב הצבאי הראשי.

ההלכה: עבירת העלבת עובד ציבור (סעיף 288 לחוק העונשין) תחול רק במקרים חריגים שבהם הביטוי פוגע בליבת כבודו של עובד הציבור וקיימת ודאות קרובה לפגיעה ממשית בתפקוד השירות הציבורי. ביקורת פוליטית לגיטימית מוגנת.

העלבת עובד ציבורביקורת באינטרנטחופש ביטוי פוליטי
בית המשפט העליון16 בספט׳ 2014
כללי

ע"א 4534/02

ארבעת שלבי הבחינה בתביעת לשון הרע — ע״א 4534/02 רשת שוקן נ׳ הרציקוביץ׳

פסק דין מכונן הקובע כי בחינת תביעת לשון הרע נעשית בארבעה שלבים: פירוש הביטוי לפי האדם הסביר, בדיקה האם מדובר בלשון הרע, בחינת ההגנות שבחוק, ולבסוף שאלת הפיצוי. המקרה עסק בכתבת סאטירה שפורסמה נגד בעלי קבוצת כדורגל.

ההלכה: בחינת תביעת לשון הרע נעשית בארבעה שלבים מצטברים: (1) פירוש הביטוי לפי האדם הסביר; (2) בדיקה האם מדובר בלשון הרע לפי סעיף 1 לחוק; (3) בחינת ההגנות שבחוק (סעיפים 13–16); (4) שאלת הפיצוי. סאטירה, פרודיה והבעת דעה מקבלות הגנה רחבה יותר מפרסום עובדתי, במיוחד כשמדובר באיש ציבור.

ארבעת שלבי הבחינהסאטירה ופרודיההבעת דעה
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים4 במרץ 2004
business

דנ"א 5712/01

פרסום מטעה ותרופות בלשון הרע — דנ״א 5712/01 ברזני נ׳ בזק

פסק דין מרכזי העוסק בפרסום מטעה ובתרופות העומדות לרשות הנפגע. נקבע כי בפרסום מטעה ניתן להפעיל את אותן תרופות הקבועות בחוק, כגון צווי מניעה, וזאת גם ללא הוכחת נזק.

ההלכה: פרסום מטעה עשוי להוות לשון הרע. בפרסום מטעה ניתן להפעיל את אותן תרופות הקבועות בחוק איסור לשון הרע — צווי מניעה, פיצוי ללא הוכחת נזק ופיצוי בגין נזק ממוני.

פרסום מטעהתרופות בלשון הרעצווי מניעה
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים נוסף11 באוג׳ 2003
כללי

בג"ץ 6126/94

חופש יצירה, דוקודרמה ולשון הרע על המת — בג״ץ 6126/94 סנש נ׳ רשות השידור

פסק דין העוסק באיזון בין חופש היצירה והדוקודרמה לבין כבוד המת, אמת היסטורית ורגשות הציבור. המקרה עסק בדוקודרמה על חנה סנש ששודרה ברשות השידור.

ההלכה: חופש היצירה והביטוי אינו מוחלט. יצירה בדיונית או חצי-בדיונית הפוגעת בשמו הטוב של אדם (לרבות מת) עשויה להוות לשון הרע. כבוד המת ואמת היסטורית עשויים לגבור על חופש היצירה.

חופש יצירהדוקודרמהאמת היסטורית
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק13 בנוב׳ 1994
כללי

בג"ץ 1843/93

בג"ץ 1843/93 פנחסי נ׳ כנסת ישראל — איש ציבור, כתב אישום ושם טוב

פסק דין תומך העוסק בשאלה האם איש ציבור שהוגש נגדו כתב אישום יכול להמשיך לכהן בתפקידו. בהקשר של אתר לשון הרע, הפסיקה חשובה להבנת המתח בין שמו הטוב של אדם שטרם הורשע לבין האינטרס הציבורי.

ההלכה: כאשר מדובר באיש ציבור, יש עניין ציבורי מוגבר בפרסום מידע על חשדות, כתבי אישום או התנהלות פסולה. עם זאת, חזקת החפות עדיין עומדת עד להרשעה.

איש ציבורכתב אישוםשם טוב
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
כללי

ע"פ 2831/95

ע"פ 2831/95 אלבה נ׳ מדינת ישראל — הסתה לגזענות וגבולות חופש הביטוי

פסק דין תומך העוסק בהסתה לגזענות ובגבולות חופש הביטוי. במרכזו עמדה השאלה מתי פרסום אידיאולוגי, דתי או פוליטי הופך מפרסום מוגן לפרסום אסור.

ההלכה: הסתה לגזענות אינה מוגנת בחופש הביטוי ומהווה עבירה פלילית. הגבול בין ביטוי פוגעני מוגן לבין הסתה אסורה נקבע לפי תוכן הביטוי, ההקשר, והסכנה הציבורית שבו.

הסתה לגזענותחופש ביטויביטוי קיצוני
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
כללי

ע"פ 4147/95

ע"פ 4147/95 ג׳בארין נ׳ מדינת ישראל — תמיכה באלימות וגבולות חופש הביטוי

פסק דין תומך העוסק בביטויים או פרסומים הקשורים לתמיכה בארגון טרור או הזדהות עם אלימות. מסייע להסביר שלא כל ביטוי פוליטי מוגן באופן מוחלט.

ההלכה: תמיכה בטרור או הזדהות עם אלימות אינן מוגנות בחופש הביטוי. לא כל ביטוי פוליטי מוגן באופן מוחלט — יש מצבים שבהם אינטרסים ציבוריים כבדי משקל מגבילים את חופש הביטוי. ביטוי החוצה את הגבול עשוי להוות גם לשון הרע.

תמיכה בטרורהסתהחופש ביטוי
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
business

ע"פ 3506/13

ע"פ 3506/13 הבי / גבעוני / פלד — מידע מטעה, פרסום כלכלי ואמון הציבור

פסק דין רקע העוסק בעבירות כלכליות, מצגים, דיווחים ומידע מטעה. אינו פסק דין לשון הרע ישיר, אך רלוונטי כרקע לפרסומים מסחריים ופגיעה באמון הציבור.

ההלכה: נושאי משרה עשויים לשאת באחריות פלילית בגין פרסום מידע מטעה לציבור. פרסום מידע כוזב או מטעה עשוי לפגוע באמון הציבור ובמוניטין של גופים עסקיים.

מידע מטעהעבירות כלכליותנושאי משרה
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
כללי

בש"פ 3503/91

בש"פ 3503/91 שוברט נ׳ צפריר — קובלנה פלילית בלשון הרע

פסק דין תומך העוסק בקובלנה פלילית פרטית בעניין לשון הרע. מסביר שלשון הרע יכולה להופיע לא רק כתביעה אזרחית לפיצויים, אלא גם בהליכים פליליים מסוימים או בקובלנה פלילית פרטית.

ההלכה: לשון הרע יכולה להיות גם עבירה פלילית (סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע) כאשר הפרסום נעשה בכוונה מיוחדת לפגוע. ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית בעניין זה. ההבחנה מתביעה אזרחית היא בדרישת הכוונה המיוחדת.

קובלנה פליליתהליך פלילילשון הרע פלילית
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
כללי

רע"א 3254/96

רע"א 3254/96 רשת שוקן נ׳ הכשרת הישוב / נמרודי — חיסיון עיתונאי בתביעות לשון הרע

פסק דין ישיר בלשון הרע העוסק בחיסיון עיתונאי — השאלה מתי ניתן לחייב עיתונאי או כלי תקשורת לחשוף מקור, מידע או מסמכים במסגרת הליך משפטי.

ההלכה: חיסיון עיתונאי אינו מוחלט. בית המשפט יאזן בין האינטרס הציבורי בהגנה על מקורות עיתונאיים לבין זכותו של נפגע מפרסום לברר את האמת. חשיפת מקור עיתונאי תיעשה רק כאשר יש צורך ממשי וכאשר האינטרס של הצד השני עולה על האינטרס הציבורי בהגנה על המקור.

חיסיון עיתונאימקור עיתונאילשון הרע בתקשורת
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
עבודה

רע"א 2407/14

רע"א 2407/14 רוחם נ׳ AFP — לשון הרע בעבודה וייחוס עבירות לעובד

פסק דין ישיר בלשון הרע העוסק בפרסומים או טענות הקשורות לעובד, מעסיק, התנהלות מקצועית וייחוס מעשים חמורים כמו גניבה, מעילה, חוסר אמינות או פגיעה באמון.

ההלכה: ייחוס גניבה, מעילה, חוסר אמינות או פגיעה באמון לעובד עשוי להוות לשון הרע. לשון הרע במסגרת יחסי עבודה עשויה להיות חמורה במיוחד בשל הפגיעה ביכולת ההשתכרות ובמוניטין המקצועי של העובד.

לשון הרע בעבודהייחוס גניבהחוסר אמינות
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
כללי

בג"ץ 2194/06

בג"ץ 2194/06 מפלגת שינוי נ׳ יו״ר ועדת הבחירות — תעמולת בחירות וחופש ביטוי פוליטי

פסק דין תומך העוסק בתעמולת בחירות ובשאלה מתי ניתן להגביל פרסום פוליטי חריף. המתח בין חופש הביטוי הפוליטי, המוגן ביותר, לבין הצורך למנוע פרסומים פוגעניים או מסיתים.

ההלכה: חופש הביטוי הפוליטי הוא מהביטויים המוגנים ביותר במשפט הישראלי. הגבלת פרסום פוליטי מצריכה עניין ציבורי משמעותי. פרסום פוליטי חריף עשוי להיות מוגן, אך פרסום החוצה את הגבול להסתה או פגיעה חמורה ברגשות עשוי שלא להיות מוגן.

תעמולת בחירותחופש ביטוי פוליטיפרסום פוליטי
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
כללי

ע"א 1678/01

ע"א 1678/01 מדינת ישראל נ׳ וייס / פנחסי — חקירות, תלונות ופגיעה בשם טוב

פסק דין תומך העוסק באחריות המדינה ורשויות החקירה כאשר אדם נפגע מהתנהלות חקירתית או מהחלטות של רשויות אכיפה. אינו פסק דין לשון הרע ישיר, אך רלוונטי להבנת הקשר בין תלונות, חקירות, חשדות פליליים ופגיעה בשם טוב.

ההלכה: רשויות אכיפה עשויות לשאת באחריות כאשר התנהלותן החקירתית פוגעת באדם. הקשר בין חקירות, תלונות וחשדות לבין פגיעה בשם טוב הוא משמעותי, גם כאשר אינו מגיע לכדי לשון הרע ישירה.

אחריות המדינהרשויות אכיפהחקירה פלילית
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
כללי

ע"א 475/81

ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח — ייחוס מרמה ועבירה פלילית בפרסום

פסק דין תומך העוסק בשאלת נטל ההוכחה כאשר מייחסים לאדם מעשה מרמה או עבירה פלילית בהליך אזרחי. נקבע כי אין ליצור דרגת הוכחה שלישית, אך ככל שהטענה חמורה יותר נדרשות ראיות כבדות יותר.

ההלכה: במשפט אזרחי אין דרגת הוכחה שלישית — נותר הכלל של מאזן הסתברויות. עם זאת, ככל שהטענה חמורה יותר (ייחוס עבירה פלילית, מרמה, קלון), נדרשות ראיות כבדות ומשכנעות יותר.

מרמהגניבהזיוף
בית המשפט העליון
כללי

ע"פ 677/83

ע"פ 677/83 בורוכוב נ' יפת — כוונה לפגוע בלשון הרע פלילית

פסק דין מרכזי בלשון הרע פלילית העוסק בפרשנות דרישת הכוונה לפגוע בעבירת לשון הרע. נקבע כי נדרשת כוונה לפגוע, ולא די בכך שהפרסום היה פוגעני או שהמפרסם ידע שהוא עלול לפגוע.

ההלכה: בעבירת לשון הרע נדרשת כוונה לפגוע — לא די בצפיות לפגיעה. אין להחיל את הלכת הצפיות כתחליף לכוונה, כדי לשמור על ההבחנה בין העוולה האזרחית לעבירה הפלילית.

לשון הרע פליליתכוונה לפגועקובלנה פרטית
בית המשפט העליון
כללי

ע"א 572/74

ע"א 572/74 רויטמן נ' בנק המזרחי — חסינות עדים ופרסום בהליך משפטי

פסק דין תומך העוסק בחסינות עדים ובשאלה האם ניתן לתבוע אדם בנזיקין בגין עדות שקר בבית משפט. נקבע כי אין עוולה אזרחית של עדות שקר וכי עדים נהנים מחסינות רחבה.

ההלכה: אין עוולה אזרחית של עדות שקר. החובה להעיד אמת היא חובה ציבורית כלפי המדינה ובית המשפט. עדים נהנים מחסינות מפני תביעות אזרחיות בגין עדותם, מטעמי תקנת הציבור.

עדות שקרחסינות עדיםפרסום בהליך משפטי
בית המשפט העליון
כללי

ע"א 466/83

ע"א 466/83 אג'מיאן שאהה נ' יגישה דרדריאן — לשון הרע בעיני קבוצה ומבחן האדם הסביר

פסק דין חשוב העוסק בשאלה האם לשון הרע נבחנת לפי כלל הציבור או לפי החוג החברתי שבו חי הנפגע. המקרה עסק בארכיהגמון בכנסייה הארמנית שפורסם עליו כי משתף פעולה עם ממשלת ישראל — פרסום שעלול לפגוע בו בעיני חוג מסוים.

ההלכה: מבחן לשון הרע אינו רק סובייקטיבי — הוא נבחן לפי האופן שבו הפרסום עלול להתקבל בעיני הציבור או החוג הרלוונטי. ניתן לבחון לשון הרע לפי החוג שבו חי הנפגע, גם אם מדובר בקבוצה מצומצמת, בכפוף לזהירות.

לשון הרע בקהילהמבחן האדם הסבירקבוצה חברתית
בית המשפט העליון
כללי

ע"א 723/74 + ד"נ 9/77

ד"נ 9/77 + ע"א 723/74 חברת החשמל נ' הארץ — הבעת דעה, הפרדה בין עובדה לדעה וחופש הביטוי

פסק דין יסוד בלשון הרע העוסק בחופש הביטוי, ביקורת על גוף ציבורי והבעת דעה בתום לב. נקבע כי חופש הביטוי ובמיוחד ביקורת על גופים ציבוריים הם יסודות חיוניים במשטר דמוקרטי.

ההלכה: אין לחופש הביטוי מעמד-על מוחלט על פני הזכות לשם טוב. כדי שפרסום יחסה תחת הגנת הבעת דעה לפי סעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע, צריכה להיות הפרדה ברורה בין תיאור העובדות לבין הבעת הדעה על אותן עובדות. העובדות שעליהן מבוססת הדעה צריכות להיות נכונות בעיקרן; לא די בכך שבפרסום כולו יש עובדות נכונות בעלות משקל אם לצד זאת משולבות עובדות לא נכונות שעליהן נשענת הביקורת.

חברת החשמל נ הארץהבעת דעהחופש הביטוי
בית המשפט העליון
כללי

על"ע 736/04

על"ע 736/04 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' מזרחי — אתיקה וכתבי בי-דין

פסק דין חשוב העוסק בגבולות חופש הביטוי של עורכי דין בכתבי בי-דין ובכבוד בית המשפט. נקבע כי על עורכי דין חלות מגבלות מכוח חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה, גם כאשר הם מייצגים את עצמם.

ההלכה: חופש הביטוי חשוב, אך על עורכי דין חלות מגבלות מכוח חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה. גם כאשר עורך הדין מייצג את עצמו או מעורב אישית, הוא אינו משוחרר מחובותיו המקצועיות. התבטאויות בוטות בכתבי בי-דין עשויות לחצות את גבולות המותר מבחינה אתית.

עורכי דיןאתיקה מקצועיתכתבי בי דין
בית המשפט העליון
business

ע"א 1351/06

ע"א 1351/06 ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון — לשון הרע מסחרית והסכמי פשרה

פסק דין חשוב בלשון הרע מסחרית והסכמי פשרה. נקבע כי אזכור חוזר של פרסומים פוגעניים לאחר הסכם פשרה עשוי להוות הפרת הסכם, וכי מכתבים לגופים פיננסיים יכולים להוות לשון הרע מסחרית.

ההלכה: הסכם פשרה המחייב ביטול פרסומים קודמים יוצר חובה לבטלם. אזכור חוזר של פרסומים פוגעניים עשוי להוות הפרת הסכם. מכתבים לגופים פיננסיים יכולים להוות לשון הרע מסחרית.

לשון הרע מסחריתמכתב פוגעניהסכם פשרה
בית המשפט העליון
כללי

ע"א 1104/00

ע"א 1104/00 אפל נ' חסון — לשון הרע משתמעת ומבחן האדם הסביר

פסק דין חובה בלשון הרע בתקשורת העוסק במשמעות הפרסום בעיני האדם הסביר ובלשון הרע משתמעת. נקבע כי לשון הרע יכולה לנבוע גם ממשמעות משתמעת ולא רק מהמילים המפורשות.

ההלכה: פרשנות הפרסום נעשית לפי מבחן אובייקטיבי — כיצד האדם הסביר היה מבין את הדברים. אין צורך להוכיח נזק בפועל, שכן די בכך שהפרסום 'עלול' לפגוע. לשון הרע יכולה לנבוע גם ממשמעות משתמעת ולא רק מהמילים המפורשות.

אפל נ חסוןלשון הרע בתקשורתהאדם הסביר
בית המשפט העליון
כללי

רע"פ 761/12

רע"פ 761/12 מדינת ישראל נ' מקור ראשון המאוחד — חיסיון עיתונאי

פסק דין חשוב העוסק בחיסיון עיתונאי — האם הוא חל רק על שם המקור או גם על מידע שעלול לחשוף אותו. בית המשפט הרחיב את החיסיון לכלול גם מידע שעלול לחשוף את המקור.

ההלכה: חיסיון עיתונאי חל לא רק על זהות המקור אלא גם על מידע שעלול לחשוף את המקור, אם נמסר מתוך אמון שיישמר בסוד. החיסיון אינו מוחלט וניתן להסירו לפי מבחני הלכת ציטרין: רלוונטיות, מהותיות והיעדר דרך אחרת להשגת הראיה.

חיסיון עיתונאימקור עיתונאיחופש העיתונות
בית המשפט העליון
כללי

רע"א 1104/07

רע"א 1104/07 חיר נ' גיל — חסינות מוחלטת לפרסומים בהליך משפטי

פסק דין חובה העוסק בחסינות מוחלטת לפרסומים תוך כדי דיון משפטי לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. נקבע כי החסינות היא מוחלטת — גם דברים שנאמרו בזדון מוגנים.

ההלכה: החסינות לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע היא חסינות מוחלטת. דברים שנאמרו 'תוך כדי דיון' על ידי בעל דין או בא כוחו הם פרסום מותר שאינו יכול לשמש עילה למשפט פלילי או אזרחי, גם אם נאמרו בזדון.

חיר נ גילסעיף 13(5)חסינות מוחלטת
בית המשפט העליון
כללי

רע"א 4740/00

פיצוי תרופתי בלשון הרע — רע״א 4740/00 אמר נ׳ יוסף

פסק דין מרכזי העוסק בטיב הפיצוי בלשון הרע ובשיקולים לקביעת גובהו. נקבע כי פיצוי בלשון הרע נועד בראש ובראשונה להשיב את מצב הנפגע לקדמותו.

ההלכה: הפיצוי התרופתי בגין לשון הרע נועד להשיג שלושה יעדים: (1) לעודד את רוחו של הניזוק; (2) לתקן את הנזק לשמו הטוב; (3) למרק את זכותו לשם הטוב שנפגעה. ניתן להתחשב גם בהרתעה, חומרת הפרסום, היקפו והתנהגות המפרסם.

פיצויים בלשון הרעפיצוי תרופתיפיצוי ללא הוכחת נזק
בית המשפט העליון
כללי

דנ"פ 1789/98

דנ"פ 1789/98 מדינת ישראל נ׳ בנימין כהנא — גבולות חופש הביטוי וביטוי קיצוני

פסק דין תומך העוסק בגבולות חופש הביטוי כאשר מדובר בביטויים פוליטיים, אידיאולוגיים או קיצוניים. השאלה המרכזית היא מתי ביטוי חריף או מסית עדיין נהנה מהגנת חופש הביטוי, ומתי הוא חוצה את הגבול לעבירה.

ההלכה: חופש הביטוי הפוליטי הוא אחת הזכויות המוגנות ביותר, אך אינו מוחלט. ביטויים החוצים את הגבול להסתה, גזענות או קריאה לאלימות אינם מוגנים. הגבול בין ביטוי פוליטי מוגן לבין ביטוי אסור נקבע לפי חומרת הביטוי, ההקשר והסכנה הציבורית.

חופש ביטויהסתהביטוי פוליטי
בית המשפט העליון בדיון נוסף פלילי
כללי

ע"א 6356/99

חסינות מוחלטת לפרסום במסגרת סמכות מעין-שיפוטית — ע״א 6356/99 חטר-ישי נ׳ ארבל

פסק דין העוסק בחסינות מוחלטת לפרסום במסגרת סמכות מעין-שיפוטית. המקרה עסק בחוות דעת של פרקליטת המדינה בפרשת בר-און חברון, ובשאלה האם ניתן לתבוע בגין לשון הרע בחוות דעת.

ההלכה: פרסום במסגרת סמכות מעין-שיפוטית נהנה מחסינות מוחלטת לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע. חסינות זו היא מוחלטת ואינה ניתנת לסיוג.

חסינות מוחלטתסעיף 13 לחוק איסור לשון הרעפרסום במסגרת סמכות מעין-שיפוטית
בית המשפט העליון
פרטיות

רע"א 6902/06

פרסום תמונה ופגיעה בפרטיות — רע״א 6902/06 צדיק נ׳ הארץ

פסק דין העוסק בפרסום צילום בעיתון בניגוד להבטחה שהתמונה תשמש לשימוש אישי בלבד. נקבע כי פרסום כזה עשוי להוות פגיעה בפרטיות כאשר אין עניין ציבורי המצדיק את הפרסום.

ההלכה: פרסום תמונה בניגוד להבטחה לשימוש אישי עשוי להוות פגיעה בפרטיות. חופש העיתונות אינו גובר על הזכות לפרטיות כאשר אין עניין ציבורי ממשי המצדיק את הפרסום.

פרסום תמונהפגיעה בפרטיותהבטחה שלא לפרסם
בית המשפט העליון
כללי

ע"א 7155/96

חסינות פלילית והיועץ המשפטי לממשלה — ע״א 7155/96 פלוני נ׳ היועץ המשפטי לממשלה

פסק דין העוסק בחסינות פלילית ובסמכות היועץ המשפטי לממשלה בענייני לשון הרע. היועץ המשפטי מעורב בפיתוח דיני לשון הרע בשני כובעים — העמדה לדין פלילי ופיתוח הפסיקה.

ההלכה: היועץ המשפטי לממשלה מעורב בפיתוח דיני לשון הרע בשני כובעים: העמדה לדין פלילי ושמירה על האינטרס הציבורי בהליכים אזרחיים. חסינות פלילית נבחנת לפי נסיבות המקרה.

חסינות פליליתהיועץ המשפטי לממשלהסמכות שיפוטית
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
כללי

רע"א 3614/97

רע"א 3614/97 דן אבי יצחק נ׳ חברת החדשות — פרסום מתוך הליך משפטי ופומביות הדיון

פסק דין מרכזי העוסק בשאלה מתי פרסום הנוגע להליך משפטי מוגן מפני תביעת לשון הרע, ומתי פרסום כזה עלול ליצור אחריות. פסק הדין ניתח בהרחבה את סעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע.

ההלכה: סעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע מעניק חסינות לפרסום דברים שנאמרו במסגרת הליך שיפוטי. החסינות נועדה להגן על עקרון פומביות הדיון. עם זאת, החסינות אינה מוחלטת ואינה חלה על פרסום החורג ממה שנאמר בהליך או על פרסום המוסיף מידע פוגעני.

פרסום מתוך הליך משפטיסעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרעפומביות הדיון
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
business

רע"א 2015/15

רע"א 2015/15 פלבסקי נ׳ מקור הפורמייקה — פיצוי ללא הוכחת נזק לתאגיד בלשון הרע

פסק דין מרכזי העוסק בשאלה האם תאגיד, חברה או עסק יכולים לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בגין פרסום לשון הרע. נקבע כי אין מניעה מפיצוי תאגיד ללא הוכחת נזק.

ההלכה: תאגיד (חברה, עסק) יכול לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בגין פרסום לשון הרע. ההגבלה בסעיף 19 אינה שוללת לחלוטין פיצוי ללא הוכחת נזק מתאגיד, אלא מותירה שיקול דעת לבית המשפט.

פיצוי ללא הוכחת נזקתאגידסעיף 19 לחוק איסור לשון הרע
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
כללי₪300,000

דנ"א 2121/12

דנ"א 2121/12 פלוני נ׳ אילנה דיין — עיתונאות אחראית והגנת תום לב בלשון הרע

פסק דין מכונן בדיני לשון הרע העוסק בגבולות האחריות העיתונאית. תחקיר ששודר בתוכנית "עובדה" עסק בקצין צה"ל שזוכה בהליך פלילי צבאי. בית המשפט קבע כי הכתבה עצמה מוגנת בהגנת תום לב, אך הקדימונים שנלוו לה היוו לשון הרע.

ההלכה: הגנת תום לב לפי סעיף 15(2) לחוק איסור לשון הרע דורשת מעיתונאי לפעול לפי כללי העיתונאות האחראית — אימות עובדתי, הגינות, איזון, והימנעות מפגיעה מיותרת במושא הפרסום. קדימונים פרסומיים אינם נהנים מהגנת תום לב כאשר הם מציגים תמונה חלקית ופוגענית שלא מאפשרת הצגת גרסת הנפגע.

עיתונאות אחראיתהגנת תום לבסעיף 15(2) לחוק איסור לשון הרע
בית המשפט העליון בדיון נוסף
כללי

בג"ץ 2888/97

בג"ץ 2888/97 נוביק נ׳ הרשות השנייה — צו מניעה נגד פרסום וחופש הביטוי

פסק דין מרכזי העוסק בשאלה האם ניתן למנוע מראש פרסום או שידור בטענה שהוא עלול לפגוע באדם. נקבע כי במתן סעד מניעתי נגד פרסום טמונה פגיעה ישירה וקשה בחופש הביטוי.

ההלכה: מניעה מוקדמת של פרסום היא סעד קיצוני הפוגע ישירות וקשות בחופש הביטוי. בית המשפט ייתן צו מניעה נגד פרסום רק במקרים חריגים, כאשר הפגיעה בשם הטוב חמורה ובלתי הפיכה, ולא ניתן לתקנה בדיעבד על ידי פיצוי או פרסום תיקון.

צו מניעה נגד פרסוםמניעה מוקדמתחופש הביטוי
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
כללי

רע"א 3576/94

רע"א 3576/94 השיקמה נ׳ רום — הליכים מקדמיים וגילוי מסמכים בלשון הרע

פסק דין פרוצדורלי חשוב העוסק בהליכים מקדמיים בתביעות לשון הרע — שאלונים, גילוי מסמכים ובניית תשתית ראייתית. פסק הדין מסביר כיצד להתכונן למשפט לשון הרע.

ההלכה: בתביעות לשון הרע, פניית בעל דין לשאלון או לגילוי מסמכים צריכה להיעשות תוך 30 יום. חשיבות התשתית הראייתית בתביעות לשון הרע היא רבה, ויש לבנות אותה כבר בשלבים המוקדמים של המשפט.

הליכים מקדמייםגילוי מסמכיםשאלונים
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
כללי

רע"פ 2038/04

רע"פ 2038/04 שמואל לם נ׳ מדינת ישראל — איומים, גידופים וגבולות הביטוי

פסק דין תומך העוסק בעבירת איומים ובשאלה מתי אמירה מילולית קשה הופכת לאיום פלילי. בהקשר של לשון הרע, פסק הדין עוזר להבחין בין אמירה פוגענית, גידוף, איום ולשון הרע.

ההלכה: איום הוא ביטוי היוצר חשש ממשי לשלומו או לרכושו של אדם. לא כל ביטוי פוגעני או קשה מהווה איום. ההבחנה בין לשון הרע (אזרחי), איום (פלילי) וגידוף (שאינו עבירה בדרך כלל) נקבעת לפי תוכן הביטוי, ההקשר והשפעתו על הנמען.

איומיםחופש ביטויביטוי פוגעני
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
כללי

ת"א 56860-12-23

ת"א 56860-12-23 פלג נ' דהן — פדופיליה, עיתונאי, רשתות חברתיות וחזרה על לשון הרע של אחר

עיתונאי מוכר תבע בלוגר שייחס לו פדופיליה ברשתות. בית המשפט קיבל את התביעה — האשמות בפדופיליה הן לשון הרע חמורה, וחזרה על דברי אחר אינה פוטרת מאחריות. נפסק פיצוי והסרה.

ההלכה: האשמות בפדופיליה הן לשון הרע חמורה. חזרה על דברי אחר אינה פוטרת מאחריות — חזרה על לשון הרע עשויה להיות לשון הרע. ניתן לחייב בהסרת פרסומים.

פדופיליהעיתונאירשתות חברתיות
בית משפט השלום
תמונות

תאד"מ 48840-02-23

תאד"מ 48840-02-23 אהרוני נ' רשת מדיה בע"מ — שימוש בתמונה בכתבת טלוויזיה, לשון הרע ופגיעה בפרטיות

פקח עיריית תל אביב תבע את רשת מדיה לאחר שדמותו שולבה בכתבת ביקורת על העירייה ללא ציון שמדובר באילוסטרציה. בית המשפט קיבל את התביעה בחלק קטן ופסק פיצוי ברף נמוך בשל עניין ציבורי.

ההלכה: שימוש בתמונת אדם בכתבה ביקורתית ללא ציון שמדובר באילוסטרציה יכול להוות לשון הרע ופגיעה בפרטיות. עניין ציבורי משפיע על גובה הפיצוי.

שימוש בתמונהאילוסטרציהכתבת טלוויזיה
בית משפט השלום
פייסבוק

34025-04-21

פסק דין בעניין לשון הרע בין פעילה חברתית לעורכת דין

התובעת, פעילה חברתית, טענה כי הנתבעת, עורכת דין המתמחה בעבירות מין, פרסמה פרסומים מכפישים ושקריים אודותיה ברשת הפייסבוק. הנתבעת טענה כי פרסומיה היו תגובה לפרסומים פוגעניים מצד התובעת וכי עומדות לה הגנות חוקיות. בית המשפט נדרש לבחון את טענות הצדדים בנוגע לפרסומים, את טענות לשון הרע ואת ההגנות המועלות, תוך התייחסות להתנהלות הצדדים במהלך ההליך המשפטי.

ההלכה: החוק קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו או לפגוע בו במשרתו, עסקו או מקצועו. המבחן לקביעה האם פרסום מהווה לשון הרע הוא מבחן אובייקטיבי, שלפיו יש לבחון כיצד נתפס הפרסום בעיני האדם הסביר. לאחר שנקבע כי פרסום מהווה לשון הרע, יש לבחון האם חלה עליו אחת מן ההגנות המפורטות בחוק, כגון הגנת תום הלב, הגנת אמת הפרסום, הגנה על הבעת דעה, ועוד. יש להבחין בין הבעת דעה לקביעת עובדה, כאשר הבעת דעה זוכה להגנה ליברלית יותר.

דיני לשון הרעדיני לשון הרע
בית משפט בישראל
פייסבוק

28970-02-20

פסק דין בעניין פגיעה בפרטיות ולשון הרע

בית המשפט דחה תביעה בטענה של לשון הרע, אך קיבל תביעה בגין פגיעה בפרטיות בפרסום תמונה ללא הקשר מתאים, וחייב את הנתבעים בסך כולל של 30,000 ₪.

ההלכה: פרסום תמונה כ'תמונת אווירה' שאינה קשורה לתוכן הכתבה, כאשר הצילום נעשה ללא ידיעת והסכמת המצולמים, עולה כדי פגיעה בפרטיות מכוח סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות, העוסק בשימוש בשם, תמונה וכדומה 'לשם ריווח', גם אם הרווח הוא תדמיתי או חשיפה, ולאו דווקא כספי. טענת תום הלב אינה עומדת לנתבעים במקרה זה, שכן היה עליהם לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות.

דיני נזיקיןדיני נזיקין
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה
תמונות

70059-11-19

תביעה על לשון הרע והגנת הפרטיות

תביעה כספית על סך 500,000 ₪ בגין פרסומים שנטען כי מהווים לשון הרע ופגיעה בפרטיות, ובפרט בגין פרסום חלק ממסמך מחקירה ושידור רדיו בו הוצג התובע כאילו היה בובה הנשלטת על ידי המשטרה. הנתבע טוען כי פעל כפרשן פוליטי, הבעת דעה בתום לב, וכי התובע מנסה להשתיק אותו.

ההלכה: הגנת הפרטיות, חוק איסור לשון הרע, חופש הביטוי, צווי איסור פרסום, תביעת השתקה, עדות מדינה.

דיני לשון הרע והגנת הפרטיותדיני לשון הרע והגנת הפרטיות
בית משפט בישראל
שכנים

22191-01-21

פסק דין בתביעות הדדיות לשון הרע: יחיאל (חיליק) סופר נגד ישראל כהנא

בית המשפט דחה שתי תביעות הדדיות בגין לשון הרע שהוגשו בין יחיאל סופר, מנהל פרויקט התחדשות עירונית, לבין ישראל כהנא, בעל דירה בפרויקט, על רקע טענות לניגוד עניינים.

ההלכה: איזון בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי וביקורת ציבורית, בדגש על עניינים הנוגעים לפרויקטים של התחדשות עירונית וחובת השקיפות של בעלי תפקידים מול הדיירים.

לשון הרע וניגוד עניינים בפרויקט פינוי-בינוי.לשון הרע וניגוד עניינים בפרויקט פינוי-בינוי.
בית משפט בישראל
פייסבוק

43369-03-18

43369-03-18- קובץ מקורי

בית משפט השלום קיבל בחלקה תביעה בגין פרסום תמונת תובעים ללא הסכמתם לצורכי שיווק מכללה, תוך ייחוסם הכוזב ללימודי מכינה.

ההלכה: הסכמה לצילום אינה שקולה להסכמה לפרסום מסחרי עתידי, במיוחד כאשר חלפו שנים רבות והנסיבות השתנו. שימוש בתמונת אדם לצרכי רווח ללא הסכמה מהווה פגיעה בפרטיות, ופרסום המציג מצג שווא הפוגע בשמו הטוב של אדם מהווה לשון הרע.

לשון הרע והגנת הפרטיות בשימוש בתצלומים לצרכי שיווקלשון הרע והגנת הפרטיות בשימוש בתצלומים לצרכי שיווק
בית משפט השלום
כללי₪4,000

ת"א 41200-12-22

ת"א 41200-12-22 מלאך נ' אברהם ואח' — שכירות, פרטיות, אמת בפרסום ועניין אישי כשר

סכסוך שוכר-משכיר שכלל טענות ללשון הרע, פגיעה בפרטיות וניתוק אינטרנט. רוב התביעה נדחתה בשל הגנות אמת בפרסום ועניין אישי כשר. התביעה התקבלה רק בגין ניתוק שירותי אינטרנט.

ההלכה: בסכסוכי שכירות לא כל אמירה או פעולה של משכיר היא לשון הרע. עומדות הגנות אמת בפרסום ועניין אישי כשר. ניתוק שירותים ללא התראה מזכה בפיצוי.

שכירותמשכיר ושוכרפגיעה בפרטיות
בית משפט השלום
שכנים

41855-07-17

תביעות הדדיות בגין לשון הרע ורשלנות בין שכנים וועד בית

בית המשפט דחה הן את תביעת התובע והן את התביעה שכנגד שהגישו הנתבעות, תוך קביעה כי לא הוכחו עילות לשון הרע או רשלנות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

ההלכה: חופש הביטוי בניהול ענייני ועד בית אינו מוחלט אך מגן על ביקורת עניינית, ונטל ההוכחה להוכחת לשון הרע ורשלנות נזיקית מוטל על התובע ולא הורם במקרה זה.

לשון הרע ודיני נזיקין בסכסוכי ועד ביתלשון הרע ודיני נזיקין בסכסוכי ועד בית
בית משפט השלום בפתח תקווה
כללי

ע"א 213/69

ע"א 213/69 חברת החשמל לישראל נ' עיתון הארץ — חובת פרסום וסעיף 15(2)

פסק דין חשוב העוסק בשאלה האם לעיתון יש חובה מוסרית או חברתית לפרסם דברים בעלי עניין ציבורי לפי סעיף 15(2) לחוק איסור לשון הרע.

ההלכה: דינו של עיתון כדין כל אדם לעניין פרסום לשון הרע. היחסים הרגילים בין עיתון לבין קוראיו אינם מטילים עליו חובה מיוחדת לפרסם דברים בעלי עניין ציבורי. סעיף 15(2) נועד להגן על פרסום בתום לב של דברים לא נכונים כאשר קיימת חובה ממשית לפרסמם, אך לא כל עניין ציבורי יוצר חובה כזו.

חברת החשמל נ הארץסעיף 15(2)עיתון
בית המשפט העליון
כללי

רע"א 4447/07

רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. — חשיפת גולש אנונימי בלשון הרע באינטרנט

פסק דין תקדימי בנושא לשון הרע באינטרנט: האם ניתן לחייב ספקית אינטרנט לחשוף את זהותו של גולש אנונימי שפרסם לכאורה לשון הרע. בית המשפט העליון קבע שבהיעדר מסגרת דיונית מפורשת אין סמכות ליצור הליך כזה בחקיקה שיפוטית.

ההלכה: אין לבית המשפט סמכות כללית ליצור יש מאין הליך אזרחי לחשיפת זהות גולש אנונימי. חשיפת זהות גולש באינטרנט לצורך תביעת לשון הרע דורשת מסגרת דיונית ברורה ומפורשת, רצוי בחקיקה. האנונימיות קשורה לחופש הביטוי ולפרטיות, אך אינה חסינות מוחלטת לפגיעה בשם טוב.

לשון הרע באינטרנטטוקבקיםגולש אנונימי
בית המשפט העליון
כללי

ע"א 310/74

ע"א 310/74 שיטרית נ' מזרחי — תלונה למשטרה, תום לב ולשון הרע

פסק דין חובה העוסק בשאלה האם תלונה למשטרה על חשד לעבירה יכולה להוות לשון הרע. נקבע כי תלונה בתום לב אינה יכולה לשמש כשלעצמה עילה לתביעה.

ההלכה: תלונה של אזרח למשטרה, שבה הוא מביע בתום לב חשד כי אדם אחר ביצע כלפיו עבירה, נהנית מהגנת תום לב לפי חוק איסור לשון הרע. הגשת תלונה למשטרה בתום לב אינה יכולה לשמש כשלעצמה עילה לתביעת לשון הרע.

תלונה למשטרהתלונת שוואחשד לגניבה
בית המשפט העליון
כללי

על"ע 7/70

על"ע 7/70 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' א' סלומון — חסינות 13(5) ודין משמעתי

פסק דין חשוב העוסק בשאלה האם חסינות לפי חוק איסור לשון הרע מגינה על עורך דין גם מפני דין משמעתי. נקבע כי סעיף 13(5) מגן מתביעת לשון הרע אך אינו מעניק חסינות מדין משמעתי.

ההלכה: סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע מגן מפני תביעת לשון הרע אזרחית או פלילית, אך אינו מעניק לעורך דין חסינות מפני דין משמעתי. לעורך דין חובות נוספות של שמירה על כבוד המקצוע, כבוד בית המשפט ותרבות הדיון.

סעיף 13(5)עורכי דיןאתיקה מקצועית
בית המשפט העליון
כללי

ע"א 30/72

ע"א 30/72 פרידמן נ' סגל — פיצויים מוגברים ומעוולים יחד בלשון הרע

פסק דין חשוב העוסק בפיצויים מוגברים בלשון הרע ובאחריות של כמה מפרסמים. נקבע כי שחרור של מעוול אחד אינו משחרר בהכרח את יתר המעוולים, וכי בעוולת לשון הרע הפיצוי אינו מוגבל רק להשבת המצב לקדמותו.

ההלכה: שחרור של מעוול אחד אינו משחרר בהכרח את יתר המעוולים, במיוחד כאשר התובע שמר לעצמו את הזכות להמשיך בתביעה. בעוולת לשון הרע הפיצוי אינו מוגבל רק להשבת המצב לקדמותו — ניתן לפסוק פיצויים מוגברים בהתחשב בחומרת הפגיעה, נסיבות הפרסום והתנהגות הצדדים.

פיצויים בלשון הרעפיצויים מוגבריםמעוולים יחד
בית המשפט העליון
כללי

ת"א 10434-08-22

ת"א 10434-08-22 בן שמחון נ' גלילי ואח' — ביטויי גנאי בעיתונות מקומית, "מלחך פנכה" ו"טובל ושרץ בידו"

ביטויי גנאי בכתבה בעיתון "השבוע באשדוד" — "מלחך פנכה" ו"טובל ושרץ בידו". בית המשפט דחה את התביעה — הביטויים אינם כשלעצמם לשון הרע, ונראו כביקורת או ביטויי גנאי שאינם מגיעים לרף המזכה בפיצוי.

ההלכה: לא כל ביטוי מעליב או סר-טעם ייחשב לשון הרע. יש לבדוק אם הביטוי מייחס עובדה משפילה או פגיעה ממשית בשם הטוב. ביטוי גנאי שאינו מגיע לרף זה אינו מזכה בפיצוי.

מלחך פנכהטובל ושרץ בידועיתונות מקומית
בית משפט השלום
כללי₪7,000

ת"א 66446-03-24

ת"א 66446-03-24 חג'אזי נ' עבד אלהאדי ואח' — בוררות דתית, סעיף 13(5) ושימוש לרעה בהליכי משפט

פרסומים פוגעניים סביב הליך בוררות בבית דין שרעי. בית המשפט קבע שפרסומים שהוגשו לבית הדין חוסים תחת חסינות סעיף 13(5), אך במקרים קיצוניים של זיוף ראיות עשויה לקום עילת שימוש לרעה בהליכי משפט.

ההלכה: פרסומים שנעשו במסגרת הליך משפטי או דיוני חוסים תחת חסינות סעיף 13(5). עם זאת, בידוי וזיוף ראיות ושימוש לרעה בהליכי משפט באופן קיצוני עשויים להקים עילה עצמאית.

סעיף 13(5)בית דין שרעיבוררות
בית המשפט המחוזי
business₪10,000

ת"א 28384-06-19

ת"א 28384-06-19 ג'רוזלם פוסט בע"מ נ' טוקר ואח' — לשון הרע עסקית, כתבה כלכלית ופיצוי מתון

ג'רוזלם פוסט תבעה 1,000,000 ₪ בגין כתבה ב-TheMarker שהציגה את מצבה הכלכלי באופן שלילי. בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי ופסק פיצוי של 10,000 ₪ בלבד.

ההלכה: מפרסם כתבה המציגה באופן שלילי את מצבו הכלכלי של גוף עסקי עשוי לחוב בפיצוי. בקביעת הפיצוי יש להתחשב במכלול נסיבות הפרסום, התנהלות התובעת, היקף הפגיעה והראיות לנזק.

לשון הרע נגד עסקכתבה כלכליתמוניטין עסקי
בית משפט השלום תל אביב
כללי

[2007] HCA 60

Channel Seven Adelaide Pty Ltd v Manock [2007] HCA 60 — קדימון טלוויזיוני, עובדה מול דעה והגנת הבעת דעה (משפט משווה)

פסק דין משפט משווה מאוסטרליה העוסק בשאלה האם קדימון לתוכנית טלוויזיה יכול להוות לשון הרע, ובהבחנה בין עובדה לבין הבעת דעה. בית המשפט העליון באוסטרליה קבע שהפרסומים בקדימון הוצגו כעובדות ולא כדעות, ולכן לא עמדה הגנת הבעת דעה הוגנת.

ההלכה: פרסום המוצג כעובדה ולא כדעה אינו חסוי תחת הגנת הבעת דעה הוגנת. הגנת הבעת דעה דורשת תשתית עובדתית מספקת שעליה ניתן לבסס את הדעה.

הבחנה בין עובדה לדעההגנת הבעת דעה הוגנתקדימון טלוויזיוני
בית המשפט העליון של אוסטרליה

צריך ייעוץ משפטי?

צור קשר עכשיו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

הסתבכתם בפרסום משמיץ? דברו עם עו"ד עכשיו