ארבעת שלבי הבחינה בתביעת לשון הרע — ע״א 4534/02 רשת שוקן נ׳ הרציקוביץ׳

הנשיא ברק קבע כי ניתוח פרסום במסגרת עוולת לשון הרע נעשה בארבעה שלבים: בשלב הראשון, יש לשלוף מתוך הביטוי את המשמעות העולה ממנו לפי אמות המידה המקובלות של האדם הסביר. בשלב שני, יש לברר אם משמעותו של הביטוי מקימה חבות בגין עוולת לשון הרע, תוך התחשבות בזהות הנפגע (איש ציבור או אדם פרטי). בשלב השלישי, יש לבחון את ההגנות שבחוק. בשלב הרביעי, יש לדון בשאלת הפיצוי. כאשר מדובר בביטוי ציורי, סאטירי או פרודי, יש לייחס לביטוי את המשמעות הסבירה של המילים לפי הקשרן, תוך התחשבות באופי הסוגה. משקלו של חופש הביטוי מתחזק כאשר מדובר בביקורת, סאטירה, פרודיה או טור דעות שחף מיומרה להציג אמת עובדתית.

בחינת תביעת לשון הרע נעשית בארבעה שלבים מצטברים: (1) פירוש הביטוי לפי האדם הסביר; (2) בדיקה האם מדובר בלשון הרע לפי סעיף 1 לחוק; (3) בחינת ההגנות שבחוק (סעיפים 13–16); (4) שאלת הפיצוי. סאטירה, פרודיה והבעת דעה מקבלות הגנה רחבה יותר מפרסום עובדתי, במיוחד כשמדובר באיש ציבור.

הערעור התקבל. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל. התביעה נדחתה. המשיב חויב בהוצאות.