תביעה על לשון הרע והגנת הפרטיות

התובע טוען כי הנתבע פרסם לשון הרע ופגע בפרטיותו באמצעות פרסום חלקי של מסמך מחקירה שהיה תחת צו איסור פרסום, ובאמצעות שידור רדיו בו הציג את התובע כ'בובה'. התובע טוען כי הפרסומים נעשו בזדון, במטרה לפגוע בו ובאמינות עדותו כעד מדינה. הנתבע טוען כי פעל כפרשן פוליטי, הביע דעה בתום לב, וכי התביעה היא תביעת השתקה הפוגעת בחופש הביטוי. הנתבע גם טוען כי לא ידע על צו איסור הפרסום, וכי פרסומים דומים כבר היו נחלת הכלל.

התובע טוען כי הנתבע פרסם פרסומים שהם לשון הרע ופגיעה בפרטיותו, בניגוד לחוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. לטענתו, הפרסום הראשון, של צילום חלקי ממסמך מחקירה, נעשה תוך הפרת צו איסור פרסום. הפרסום השני, בשידור רדיו, הציג אותו כאילו היה בובה הנשלטת על ידי המשטרה. התובע טוען כי הנתבע פעל בזדון, תוך ניצול מעמדו כעיתונאי, כדי לפגוע באמינותו וללחוץ עליו לחזור בו מעדותו כעד מדינה. הנתבע טוען כי פעל במסגרת תפקידו כפרשן פוליטי, הבעת דעה בתום לב, וכי התביעה מהווה תביעת השתקה הפוגעת בחופש הביטוי. הוא מכחיש ידיעה על צו איסור הפרסום וטוען כי הפרסומים היוו ביקורת לגיטימית על התנהלות גורמי החקירה, וכי פרטים דומים כבר פורסמו ברבים.

לתובע חשוב להוכיח את עצם הפרסום, משמעותו הפוגענית, זהותו והיקף החשיפה, ולהתמודד מראש עם טענות ההגנה.

לנתבע חשוב לבחון את ההקשר המלא, אמיתות העובדות, העניין הציבורי, תום הלב והחסיונות האפשריים.