הגדרת לשון הרע בחוק
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מגדיר לשון הרע בסעיף 1: "דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; דבר שפרסומו עלול לפגוע באדם במשרתו, אם משרה שהוא מכהן בה ואם משרה שהוא מבקש לכהן בה, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; דבר שפרסומו עלול לפגוע באדם בשל תפקידו, אם תפקיד שהוא ממלא ואם תפקיד שהוא מבקש למלא; דבר שעלול לבייש אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונותיו."
מה נחשב פרסום?
פרסום לפי החוק הוא כל אמצעי: כתב, תמונה, ציור, דפוס, הודעה, סרטון, וידאו, שמועה מפה לאוזן, פוסט ברשת חברתית, הודעת וואטסאפ שהועברה לאחרים ועוד. אפילו ציוץ בטוויטר או פוסט בטיקטוק נחשב פרסום.
מתי פרסום אינו לשון הרע?
לא כל פרסום שלילי מהווה לשון הרע. ביקורת לגיטימית על מוצר/שירות המבוססת על חוויה אמיתית, הבעת דעה אישית שאינה מוצגת כעובדה, ופרסום בעניין ציבורי בתום לב — בדרך כלל אינם לשון הרע.
ההגנות המרכזיות
- אמת בפרסום: הפרסום אמיתי ויש בו עניין ציבורי
- הגנת תום לב: פרסום לגוף מוסמך, ביקורת הוגנת
- הבעת דעה: ביקורת סבירה על נושא ציבורי
- הרשאה: הנפגע הסכים לפרסום
הפיצוי האפשרי
סעיף 7א לחוק קובע פיצוי סטטוטורי של עד 50,000 ₪ לכל פרסום ללא הוכחת נזק. בזדון מוכח — עד 100,000 ₪. בנוסף, ניתן לתבוע נזק ממוני ולא ממוני מוכח.
תקופת ההתיישנות
יש להגיש תביעה תוך שנה אחת מיום שנודע לתובע על הפרסום, ולא יותר משלוש שנים מיום הפרסום עצמו.
