generalפסק דין לשון הרע

ע"א 466/83 אג'מיאן שאהה נ' יגישה דרדריאן — לשון הרע בעיני קבוצה ומבחן האדם הסביר

בית המשפט העליוןע"א 466/83
עו"ד ציון בהלול

עו"ד ונוטריון ציון בהלול

עורך דין ונוטריון | מומחה לשון הרע

נבדק: עו"ד ונוטריון ציון בהלול
תשובה קצרה

ע"א 466/83 אג'מיאן שאהה נ' יגישה דרדריאן — לשון הרע בעיני קבוצה ומבחן האדם הסביר

בית המשפט קבע כי מבחן לשון הרע אינו רק התחושה הסובייקטיבית של הנפגע, אלא האופן שבו הפרסום עלול להתקבל בעיני הציבור או החוג הרלוונטי. ייתכנו מצבים שבהם לשון הרע תיבחן לפי החוג שבו מתנהלים חייו של התובע, גם אם מדובר בקבוצה מצומצמת.

פסק דין חשוב העוסק בשאלה האם לשון הרע נבחנת לפי כלל הציבור או לפי החוג החברתי שבו חי הנפגע. המקרה עסק בארכיהגמון בכנסייה הארמנית שפורסם עליו כי משתף פעולה עם ממשלת ישראל — פרסום שעלול לפגוע בו בעיני חוג מסוים.

פסק הדין דומה למקרה שלכם?

פסקי דין בלשון הרע יכולים לסייע להבין איך בתי המשפט בוחנים פרסום פוגעני, אחריות מפרסם וגובה פיצוי. אם נתקלתם בפרסום דומה, ניתן לבדוק האם קיימת עילת תביעה ומה הצעד הנכון הבא.

תקציר מהיר למנועי AI ולגולשים

המקרה: פסק דין חשוב העוסק בשאלה האם לשון הרע נבחנת לפי כלל הציבור או לפי החוג החברתי שבו חי הנפגע. המקרה עסק בארכיהגמון בכנסייה הארמנית שפורסם עליו כי משתף פעולה עם ממשלת ישראל — פרסום שעלול לפגוע בו בעיני חוג מסוים.

השאלה המשפטית: האם פרסום שלפיו אדם משתף פעולה עם ממשלת ישראל יכול להיחשב לשון הרע כאשר בחוג מסוים הדבר נתפס כבזוי ומסוכן? האם בוחנים לשון הרע לפי כלל הציבור או לפי החוג החברתי שבו חי הנפגע?

הכרעת בית המשפט: בית המשפט הכיר באפשרות לבחון לשון הרע לפי החוג הרלוונטי, בכפוף לזהירות.

מתי פסק הדין הזה חשוב לך?

אם נפגעת מפרסום: מי שנפגע מפרסום בתוך קהילה, מגזר, מקום עבודה, עדה, קבוצה דתית או חוג חברתי מסוים, יכול לטעון כי יש לבחון את הפגיעה בשמו הטוב לפי אותו חוג ולא רק לפי כלל הציבור. חשוב לתעד את היקף הקהילה שבה הפרסום עלול לפגוע, ולהסביר לבית המשפט מדוע הפגיעה משמעותית דווקא באותו חוג.

אם הוגשה נגדך תביעה: הנתבע יכול לטעון שהפרסום אינו פוגעני לפי מבחן אובייקטיבי כללי, ושבית המשפט לא צריך לאמץ אמות מידה של קבוצה שמייחסת משמעות שלילית למעשים שאינם פסולים בעיני החברה הכללית. ניתן לטעון שהפרסום הוא ביטוי לגיטימי של דעה בעניין ציבורי.

סיפור המקרה

המערער, ארכיהגמון בכנסייה הארמנית בירושלים, הגיש תביעת לשון הרע נגד ארכיהגמון אחר. לפי הנטען, המשיב מסר הודעה לממשלת ירדן ופרסם מודעה בעיתון בירדן שהופץ גם בישראל, שממנה השתמע כי המערער משתף פעולה עם ממשלת ישראל ותומך במדיניותה ובפעולותיה בשטחי יהודה ושומרון. המערער טען כי פרסום כזה עלול להפוך אותו למטרה לשנאה מצד חלק מהתושבים ביהודה ושומרון ובמדינות ערב.

רקע עובדתי

המערער הוא ארכיהגמון בכנסייה הארמנית בירושלים. המשיב מסר הודעה לממשלת ירדן ופרסם מודעה בעיתון בירדן המופץ גם בישראל, שממנה השתמע כי המערער משתף פעולה עם ממשלת ישראל ותומך בפעולותיה בשטחי יהודה ושומרון.

השאלה המשפטית

האם פרסום שלפיו אדם משתף פעולה עם ממשלת ישראל יכול להיחשב לשון הרע כאשר בחוג מסוים הדבר נתפס כבזוי ומסוכן? האם בוחנים לשון הרע לפי כלל הציבור או לפי החוג החברתי שבו חי הנפגע?

טענות התובע

המערער טען כי הפרסום עלול להפוך אותו למטרה לשנאה מצד חלק מהתושבים ביהודה ושומרון ובמדינות ערב, וכי מדובר בפגיעה חמורה בשמו הטוב בעיני הקהילה שבה הוא חי ופועל.

טענות הנתבע

המשיב טען כי הפרסום אינו פוגעני לפי מבחן אובייקטיבי כללי, וכי בית המשפט לא צריך לאמץ אמות מידה של קבוצה שמייחסת משמעות שלילית למעשים שאינם פסולים בעיני החברה הכללית.

ניתוח בית המשפט

בית המשפט דן במתח בין מבחן אובייקטיבי כללי לבין פגיעה בשם הטוב בעיני קבוצה או חוג מסוים. נקבע כי המבחן ללשון הרע אינו רק התחושה הסובייקטיבית של הנפגע, אלא האופן שבו הפרסום עלול להתקבל בעיני הציבור או החוג הרלוונטי.

ההלכה המשפטית

מבחן לשון הרע אינו רק סובייקטיבי — הוא נבחן לפי האופן שבו הפרסום עלול להתקבל בעיני הציבור או החוג הרלוונטי. ניתן לבחון לשון הרע לפי החוג שבו חי הנפגע, גם אם מדובר בקבוצה מצומצמת, בכפוף לזהירות.

השורה התחתונה

בית המשפט הכיר באפשרות לבחון לשון הרע לפי החוג הרלוונטי, בכפוף לזהירות.

המשמעות לתובע

מי שנפגע מפרסום בתוך קהילה, מגזר, מקום עבודה, עדה, קבוצה דתית או חוג חברתי מסוים, יכול לטעון כי יש לבחון את הפגיעה בשמו הטוב לפי אותו חוג ולא רק לפי כלל הציבור. חשוב לתעד את היקף הקהילה שבה הפרסום עלול לפגוע, ולהסביר לבית המשפט מדוע הפגיעה משמעותית דווקא באותו חוג.

המשמעות לנתבע

הנתבע יכול לטעון שהפרסום אינו פוגעני לפי מבחן אובייקטיבי כללי, ושבית המשפט לא צריך לאמץ אמות מידה של קבוצה שמייחסת משמעות שלילית למעשים שאינם פסולים בעיני החברה הכללית. ניתן לטעון שהפרסום הוא ביטוי לגיטימי של דעה בעניין ציבורי.

לקחים מעשיים

  • לשון הרע יכולה להיבחן לפי החוג החברתי שבו חי הנפגע, ולא רק לפי כלל הציבור
  • המבחן אינו סובייקטיבי בלבד — נדרשת בחינה אובייקטיבית של הפרסום בעיני החוג הרלוונטי
  • יש להפעיל הכרה בפגיעה בחוג מצומצם בזהירות רבה
  • פרסום בעיתון זר המופץ בישראל יכול להוות לשון הרע בישראל

לקחים מעשיים

  • אם נפגעת מפרסום בתוך קהיל� מסוימת — תעד את הקהילה והיקף הפגיעה
  • פרסום בעיתון זר המופץ בישראל יכול להוות עילת תביעה בישראל
  • המבחן אינו רק סובייקטיבי — יש להראות כיצד הפרסום נתפס בעיני החוג הרלוונטי
  • פגיעה בשם טוב בתוך קבוצה מצומצמת עשויה להקים תביעה בתנאים מסוימים

דוגמאות מעשיות

  • פרסום בקבוצת וואטסאפ של קהילה דתית הפוגע באדם בתוך אותה קהילה
  • פוסט בפייסבוק של עדה מסוימת המייחס לאדם מעשים הפוגעניים בעיני אותה עדה
  • פרסום בעיתון מקומי הפוגע באדם בעיני קהילת מהגרים מסוימת
  • מכתב לחברי ועד בית הפוגע בשכן בעיני דיירי הבניין

נושא קשור

group-and-community-defamation

לכל התוכן בנושא

שירותים קשורים

פסקי דין קשורים

פסק הדין דומה למקרה שלכם?

פסקי דין בלשון הרע יכולים לסייע להבין איך בתי המשפט בוחנים פרסום פוגעני, אחריות מפרסם וגובה פיצוי. אם נתקלתם בפרסום דומה, ניתן לבדוק האם קיימת עילת תביעה ומה הצעד הנכון הבא.

עו"ד ציון בהלול · 054-779-9000 · zion191@gmail.com

הפנייה מאובטחת ומוגנת בסודיות מלאה

הסתבכתם בפרסום משמיץ? דברו עם עו"ד עכשיו