54478-09-20-קובץ מקורי

התובעים טוענים כי גוגל ומטא הפכו למודעות לקיומם של פרסומים פוגעניים ומעוולים בפלטפורמות שלהן, ומסרבות להסירם, ובכך הן מסייעות לעוולה ומתרשלות. עילת התביעה מבוססת על חוק איסור לשון הרע ופקודת הנזיקין, ובפרט על דוקטרינת "הודעה והסרה". התובעים דורשים צו עשה להסרת הפרסומים ופיצוי כספי. גוגל טוענת שהיא פלטפורמה בלבד, אינה אחראית לתוכן, והפרסומים אינם עולים כדי "שקר ברור". מטא טוענת שהתובעים לא הוכיחו את פרסום כל הפירסומים בפייסבוק, לא פנו אליה כראוי, ושהפרסומים אינם מהווים לשון הרע. הנתבעים הנוספים טוענים לתגובותיהם כי לא היוו לשון הרע או שהם זכאים להגנות.

טענות התובעים: הפירסומים מהווים קמפיין ממומן מתוכנן לפגיעה בתובע, והפלטפורמות (גוגל ומטא) הפכו למודעות לפירסומים אלו ואינן מסירותם, ובכך הן מסייעות לעוולה ומתרשלות. עילה מכח חוק איסור לשון הרע ופקודת הנזיקין. דרישה לצו עשה ופיצוי כספי. טענות גוגל: גוגל היא פלטפורמה בלבד, אינה המפרסמת ואינה עומדת מאחורי הפירסומים. המפרסמים הם בעלי הדין האמיתיים. הפירסומים כבר אינם מופיעים במנוע החיפוש. מבחן "השקר הברור" אינו מתקיים. התובע הוא דמות ציבורית, והפירסומים מוגנים בחופש הביטוי. הבחינה נעשתה על ידי צוותים אנושיים ולא אוטומטיים. טענות מטא: התובעים לא הוכיחו שכל הפירסומים פורסמו בפייסבוק, לא הוכיחו פנייה ראויה להסרתם, ופנו רק לחלק מהפירסומים. התובעים יודעים מי המפרסמים. אין עילה לפי חוק איסור לשון הרע. לא ניתן להטיל אחריות בנזיקין על מטא בגין תוכן של צד שלישי. טענות הנתבעים 4-6: הנתבע 4 טוען שתגוביתו אינה מסר חדש, וכי עקב טעות הקלדה לא צורף סימן שאלה, וזוטי דברים. הנתבע 5 טוען שלא הוא כתב את התגובה וכי מדובר בזוטי דברים. הנתבעת 6 טוענת שיתוף אוטומטי של סרטון ללא חשיפה ותוכנו אינו מהווה לשון הרע.

לתובע חשוב להוכיח את עצם הפרסום, משמעותו הפוגענית, זהותו והיקף החשיפה, ולהתמודד מראש עם טענות ההגנה.

לנתבע חשוב לבחון את ההקשר המלא, אמיתות העובדות, העניין הציבורי, תום הלב והחסיונות האפשריים.