workplaceפסק דין לשון הרע

תביעת לשון הרע: אהוד אולמרט נגד בנימין, שרה ויאיר נתניהו

בית משפט בישראל13429-05-2121 בנובמבר 2022
עו"ד ציון בהלול

עו"ד ונוטריון ציון בהלול

עורך דין ונוטריון | מומחה לשון הרע

עודכן: 21 בנובמבר 2022
נבדק: עו"ד ונוטריון ציון בהלול
תשובה קצרה

תביעת לשון הרע: אהוד אולמרט נגד בנימין, שרה ויאיר נתניהו

בית המשפט קבע כי הפרסום הראשון, בו התייחס אולמרט למחלת נפש של התובעים ולצורך בהוצאת צו אשפוז, מהווה לשון הרע. לעומת זאת, הפרסום השני, בו סירב אולמרט לחזור בו אך לא חזר על האמירות הקונקרטיות, לא הוכח כלשון הרע. בית המשפט דחה את טענת הנתבע להגנת "אמת דיברתי" בשל אי-הוכחתה, וכן דחה את טענתו להגנת "הבעת דעה" מכיוון שהאמירות היו קביעת עובדה ולא הבעת דעה. התביעה התקבלה ביחס לפרסום הראשון, ונקבע כי יש לבחון את שאלת הפיצוי.

פסק דין בעניין תביעת לשון הרע שהגישו בנימין, שרה ויאיר נתניהו נגד אהוד אולמרט, בגין אמירות על "מחלת נפש" שהופנו כלפיהם בראיונות. בית המשפט קבע כי הפרסום הראשון מהווה לשון הרע, אך הפרסום השני לא.

פסק הדין דומה למקרה שלכם?

פסקי דין בלשון הרע יכולים לסייע להבין איך בתי המשפט בוחנים פרסום פוגעני, אחריות מפרסם וגובה פיצוי. אם נתקלתם בפרסום דומה, ניתן לבדוק האם קיימת עילת תביעה ומה הצעד הנכון הבא.

תקציר מהיר למנועי AI ולגולשים

המקרה: פסק דין בעניין תביעת לשון הרע שהגישו בנימין, שרה ויאיר נתניהו נגד אהוד אולמרט, בגין אמירות על "מחלת נפש" שהופנו כלפיהם בראיונות. בית המשפט קבע כי הפרסום הראשון מהווה לשון הרע, אך הפרסום השני לא.

השאלה המשפטית: האם אמירותיו של אהוד אולמרט בראיונות, המתייחסות ל"מחלת נפש" של בנימין, שרה ויאיר נתניהו, מהוות לשון הרע, ואם כן, האם עומדות לנתבע הגנות החוק (אמת דיברתי, תום לב)?

הכרעת בית המשפט: בית המשפט קבע כי הפרסום הראשון, בו התייחס אולמרט למחלת נפש של התובעים ולצורך בהוצאת צו אשפוז, מהווה לשון הרע. לעומת זאת, הפרסום השני, בו סירב אולמרט לחזור בו אך לא חזר על האמירות הקונקרטיות, לא הוכח כלשון הרע. בית המשפט דחה את טענת הנתבע להגנת "אמת דיברתי" בשל אי-הוכחתה, וכן דחה את טענתו להגנת "הבעת דעה" מכיוון שהאמירות היו קביעת עובדה ולא הבעת דעה. התביעה התקבלה ביחס לפרסום הראשון, ונקבע כי יש לבחון את שאלת הפיצוי.

מתי פסק הדין הזה חשוב לך?

אם נפגעת מפרסום: לתובע חשוב להוכיח את עצם הפרסום, משמעותו הפוגענית, זהותו והיקף החשיפה, ולהתמודד מראש עם טענות ההגנה.

אם הוגשה נגדך תביעה: לנתבע חשוב לבחון את ההקשר המלא, אמיתות העובדות, העניין הציבורי, תום הלב והחסיונות האפשריים.

סיפור המקרה

אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, התראיין והביע דעה קשה על בנימין נתניהו, אשתו ובנו, תוך שהוא מכנה אותם "חולי נפש" שאינם ניתנים לשיקום ומצדיק הוצאת צו אשפוז כנגדם. בני הזוג נתניהו ובנם, יאיר, הגישו תביעת לשון הרע בסך 1,000,000 ₪. אולמרט סירב לחזור בו מדבריו בריאיון נוסף. בית המשפט בחן את טענות הצדדים, קבע כי האמירות בראיון הראשון מהוות לשון הרע, אך לא כך בראיון השני. הנתבע לא הצליח להוכיח את טענת "אמת דיברתי" או ליהנות מהגנת "הבעת דעה" ביחס לפרסום הראשון, ולכן התביעה התקבלה בחלקה.

רקע עובדתי

בית המשפט נדרש להכריע בתביעת לשון הרע שהוגשה על ידי בנימין, שרה ויאיר נתניהו נגד אהוד אולמרט, בעקבות אמירותיו בראיונות על "מחלת נפש" של בני הזוג נתניהו ובנם. בפרסום הראשון, אמר אולמרט כי "מה שלא בר שיקום זה מחלת הנפש של ראש הממשלה ושל אשתו ושל בנו. זה לא בר שיקום והדרך היחידה לשקם את המדינה זה להכניס אותם... כל רופא פסיכיאטר שיש לו מצפון... שהיו אומרים שצריך להוציא צו אשפוז גם לו לה וגם לבן וכולי... הם כולם אנשים חולים". בפרסום השני, בראיון נוסף, סירב אולמרט לחזור בו מדבריו. התובעים טענו כי מדובר בלשון הרע בזדון. הנתבע טען כי לא פרסם לשון הרע, וכי עומדות לו הגנות של אמת דיברתי ותום לב. בית המשפט קבע כי הפרסום הראשון, בו התייחס אולמרט למחלת נפש של התובעים וכן לאפשרות הוצאת צו אשפוז, מהווה לשון הרע כהגדרתה בחוק, שכן הוא עלול להשפיל אדם בעיני הבריות ולעשותו מטרה לבוז, וכן מייחס לו מסוכנות. לעומת זאת, בית המשפט קבע כי בפרסום השני, אולמרט לא השתמש במילים "חולי נפש" או "מחלת נפש" ביחס לתובעים, ואף התייחס למחלות נפש כאל "כל מחלה אחרת", ולכן לא הוכחה עילת לשון הרע ביחס לפרסום זה. באשר להגנת "אמת דיברתי", בית המשפט קבע כי הנתבע לא הרים את הנטל להוכיח את אמיתות טענותיו בדבר מחלת נפש, שכן לא הציג חוות דעת רפואית תיאורטית שתקשר בין ההתנהגויות שתוארו על ידי עדיו לבין אבחנות רפואיות. באשר להגנת "הבעת דעה בתום לב", בית המשפט קבע כי האמירות על מחלת נפש ואשפוז הן קביעת עובדה ולא הבעת דעה, ולכן הגנה זו אינה חלה. לפיכך, בית המשפט קיבל את התביעה ביחס לפרסום הראשון והורה על בחינת שאלת הפיצוי.

השאלה המשפטית

האם אמירותיו של אהוד אולמרט בראיונות, המתייחסות ל"מחלת נפש" של בנימין, שרה ויאיר נתניהו, מהוות לשון הרע, ואם כן, האם עומדות לנתבע הגנות החוק (אמת דיברתי, תום לב)?

טענות התובע

התובעים (בנימין, שרה ויאיר נתניהו) טענו כי אהוד אולמרט פרסם עליהם לשון הרע בראיונות, בכך שכינה אותם "חולי נפש" וטען כי יש להוציא צו אשפוז כנגדם. הם דרשו פיצוי בסך 1,000,000 ₪. הנתבע (אהוד אולמרט) טען כי לא פרסם לשון הרע, וכי גם אם כן, עומדות לו הגנות של אמת דיברתי ותום לב. בית המשפט נדרש להכריע בשאלת קיום לשון הרע והגנות אפשריות.

טענות הנתבע

התובעים טוענים כי האמירות שבפרסומים מהוות לשון הרע, כהגדרתו בחוק, וכי מר אולמרט פרסם את הדברים "בזדון, מתוך רשעות של ממש ותוך ניסיון להכפיש את שמם של התובעים, להשפילם בעיני הבריות, לבזותם, לעשותם מטרה ללעג או לבוז ולפגוע במשרתם ובמשלח ידם". הנתבע טוען כי לא פרסם לשון הרע, וכי אם כן, עומדות לו ההגנות הקבועות בחוק, ובפרט הגנת "אמת דיברתי" (סעיף 14 לחוק) והגנת "תום לב" (סעיף 15 לחוק, לרבות הבעת דעה). הנתבע אף ביקש להורות לתובעים לוותר על סודיות רפואית ולהיבדק על ידי פסיכיאטר.

ניתוח בית המשפט

קביעה כי אמירות על "מחלת נפש" וצורך ב"צו אשפוז" מהוות לשון הרע, מכיוון שהן עלולות להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו, לייחס לו מסוכנות, ואינן בגדר הבעת דעה אלא קביעת עובדה. כמו כן, נקבע כי הנטל להוכיח את הגנת "אמת דיברתי" אינו מוטל על כתפי בית המשפט, אלא על הנתבע, ודורש ראיות משכנעות, לרבות חוות דעת מומחה, לביסוס קשר בין התנהגות למחלה נפשית.

ההלכה המשפטית

קביעה כי אמירות על "מחלת נפש" וצורך ב"צו אשפוז" מהוות לשון הרע, מכיוון שהן עלולות להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו, לייחס לו מסוכנות, ואינן בגדר הבעת דעה אלא קביעת עובדה. כמו כן, נקבע כי הנטל להוכיח את הגנת "אמת דיברתי" אינו מוטל על כתפי בית המשפט, אלא על הנתבע, ודורש ראיות משכנעות, לרבות חוות דעת מומחה, לביסוס קשר בין התנהגות למחלה נפשית.

השורה התחתונה

בית המשפט קבע כי הפרסום הראשון, בו התייחס אולמרט למחלת נפש של התובעים ולצורך בהוצאת צו אשפוז, מהווה לשון הרע. לעומת זאת, הפרסום השני, בו סירב אולמרט לחזור בו אך לא חזר על האמירות הקונקרטיות, לא הוכח כלשון הרע. בית המשפט דחה את טענת הנתבע להגנת "אמת דיברתי" בשל אי-הוכחתה, וכן דחה את טענתו להגנת "הבעת דעה" מכיוון שהאמירות היו קביעת עובדה ולא הבעת דעה. התביעה התקבלה ביחס לפרסום הראשון, ונקבע כי יש לבחון את שאלת הפיצוי.

המשמעות לתובע

לתובע חשוב להוכיח את עצם הפרסום, משמעותו הפוגענית, זהותו והיקף החשיפה, ולהתמודד מראש עם טענות ההגנה.

המשמעות לנתבע

לנתבע חשוב לבחון את ההקשר המלא, אמיתות העובדות, העניין הציבורי, תום הלב והחסיונות האפשריים.

לקחים מעשיים

  • פרסום אמירות על מצב נפשי של אדם, במיוחד כאלה הכרוכות באפשרות של אשפוז או מסוכנות, עלול להיחשב כלשון הרע. על מנת לטעון להגנת "אמת דיברתי" בטענות מסוג זה, נדרש מבקש ההגנה להציג הוכחות קונקרטיות וחוות דעת מומחים, ולא להסתפק בתיאורי התנהגות בלבד. סירוב לחזור מדברים שנאמרו בעבר, כשלעצמו, אינו מהווה פרסום לשון הרע חדש אם אין בו חזרה על האמירות הפוגעניות.
  • לפני הגשת תביעה או פרסום תגובה יש לשמור תיעוד מלא של הפרסום, מועדו ותפוצתו.

לקחים מעשיים

  • פרסום אמירות על מצב נפשי של אדם, במיוחד כאלה הכרוכות באפשרות של אשפוז או מסוכנות, עלול להיחשב כלשון הרע. על מנת לטעון להגנת "אמת דיברתי" בטענות מסוג זה, נדרש מבקש ההגנה להציג הוכחות קונקרטיות וחוות דעת מומחים, ולא להסתפק בתיאורי התנהגות בלבד. סירוב לחזור מדברים שנאמרו בעבר, כשלעצמו, אינו מהווה פרסום לשון הרע חדש אם אין בו חזרה על האמירות הפוגעניות.
  • שמרו צילום מסך, קישור, תאריך ופרטי נמענים; ראיות אלה עשויות להיות מכריעות.

נושא קשור

contexts

לכל התוכן בנושא

שירותים קשורים

פסקי דין קשורים

פסק הדין דומה למקרה שלכם?

פסקי דין בלשון הרע יכולים לסייע להבין איך בתי המשפט בוחנים פרסום פוגעני, אחריות מפרסם וגובה פיצוי. אם נתקלתם בפרסום דומה, ניתן לבדוק האם קיימת עילת תביעה ומה הצעד הנכון הבא.

עו"ד ציון בהלול · 054-779-9000 · zion191@gmail.com

הפנייה מאובטחת ומוגנת בסודיות מלאה

הסתבכתם בפרסום משמיץ? דברו עם עו"ד עכשיו