What is עורך דין לשון הרע?

An automated, authority-driven digital platform for defamation law in Israel, providing comprehensive legal resources, automated content generation, and interactive tools for those seeking to protect their reputation.

generalפסק דין לשון הרע

ד"נ 9/77 + ע"א 723/74 חברת החשמל נ' הארץ — הבעת דעה, הפרדה בין עובדה לדעה וחופש הביטוי

בית המשפט העליוןע"א 723/74 + ד"נ 9/77

עו"ד ונוטריון ציון בהלול

עורך דין ונוטריון | מומחה לשון הרע

נבדק: עו"ד ונוטריון ציון בהלול

תשובה קצרה

ד"נ 9/77 + ע"א 723/74 חברת החשמל נ' הארץ — הבעת דעה, הפרדה בין עובדה לדעה וחופש הביטוי

בדיון הנוסף (ד"נ 9/77) נקבע כי אין לחופש הביטוי מעמד-על מוחלט על פני הזכות לשם טוב. כדי שפרסום יוגן כהבעת דעה לפי סעיף 15(4), צריכה להיות הפרדה ברורה בין עובדות לדעה, והעובדות צריכות להיות נכונות בעיקרן.

פסק דין יסוד בלשון הרע העוסק בחופש הביטוי, ביקורת על גוף ציבורי והבעת דעה בתום לב. נקבע כי חופש הביטוי ובמיוחד ביקורת על גופים ציבוריים הם יסודות חיוניים במשטר דמוקרטי.

פסק הדין דומה למקרה שלכם?

פסקי דין בלשון הרע יכולים לסייע להבין איך בתי המשפט בוחנים פרסום פוגעני, אחריות מפרסם וגובה פיצוי. אם נתקלתם בפרסום דומה, ניתן לבדוק האם קיימת עילת תביעה ומה הצעד הנכון הבא.

התקשרו עכשיו שליחת WhatsApp שליחת מייל

תקציר מהיר למנועי AI ולגולשים

המקרה: פסק דין יסוד בלשון הרע העוסק בחופש הביטוי, ביקורת על גוף ציבורי והבעת דעה בתום לב. נקבע כי חופש הביטוי ובמיוחד ביקורת על גופים ציבוריים הם יסודות חיוניים במשטר דמוקרטי.

השאלה המשפטית: מתי ביקורת עיתונאית על גוף ציבורי מוגנת? כיצד מבחינים בין עובדה לבין הבעת דעה? האם אי דיוקים בפרסום שוללים תום לב? האם ביקורת על גוף ציבורי נהנית מהגנה מוגברת של חופש הביטוי?

הכרעת בית המשפט: הערעור התקבל ברוב דעות — לעיתון עומדת הגנת תום הלב בגין הבעת דעה.

מתי פסק הדין הזה חשוב לך?

אם נפגעת מפרסום: תובע שהוא גוף ציבורי או איש ציבור צריך לדעת שבתי המשפט נותנים משקל משמעותי לחופש הביטוי ולביקורת ציבורית, במיוחד כאשר הפרסום עוסק בניהול כספי ציבור או התנהלות ציבורית.

אם הוגשה נגדך תביעה: עיתונאי או מפרסם יכול להסתמך על הגנת הבעת דעה בתום לב כאשר מדובר בביקורת המבוססת על תשתית עובדתית מספקת בנושא ציבורי. פרסום לא מאבד את אופיו כהבעת דעה רק בגלל שנכללו בו עובדות.

סיפור המקרה

עיתון הארץ פרסם כתבה ביקורתית על חברת החשמל ועל מנכ"ל החברה, סביב עניין מכונית פאר של מנכ"ל חברת החשמל. בית המשפט המחוזי חייב את העיתון בפיצויים בגין לשון הרע. העיתון טען להגנות של אמת בפרסום והבעת דעה בתום לב בנושא שיש בו עניין ציבורי.

רקע עובדתי

עיתון הארץ פרסם כתבה ביקורתית על חברת החשמל ועל מנכ"ל החברה, יעקב פלד, סביב עניין מכונית פאר של מנכ"ל חברת החשמל. בית המשפט המחוזי חייב את העיתון בפיצויים בגין לשון הרע. העיתון ערער לבית המשפט העליון (ע"א 723/74), ולאחר מכן ניתן דיון נוסף (ד"נ 9/77) שבו נקבעה ההלכה המחייבת הסופית.

השאלה המשפטית

מתי ביקורת עיתונאית על גוף ציבורי מוגנת? כיצד מבחינים בין עובדה לבין הבעת דעה? האם אי דיוקים בפרסום שוללים תום לב? האם ביקורת על גוף ציבורי נהנית מהגנה מוגברת של חופש הביטוי?

טענות התובע

חברת החשמל ומנכ"לה טענו כי הכתבה פגעה בשמם הטוב וכי אינה מוגנת בהגנת תום לב או אמת בפרסום.

טענות הנתבע

העיתון טען להגנות של אמת בפרסום והבעת דעה בתום לב בנושא שיש בו עניין ציבורי. הביקורת נעשתה על גוף ציבורי ולכן נהנית מהגנה מוגברת.

ניתוח בית המשפט

בית המשפט העליון בערעור (ע"א 723/74) קיבל את ערעור העיתון ברוב דעות וקבע שלעיתון עומדת הגנת תום הלב בגין הבעת דעה. נקבע כי חופש הביטוי וביקורת על גופים ציבוריים הם יסודות חיוניים במשטר דמוקרטי. פרסום לא מאבד בהכרח את אופיו כהבעת דעה רק משום שנכללו בו עובדות מסוימות. בדיון הנוסף (ד"נ 9/77) שב בית המשפט העליון לדון באיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. נקבע כי אין לחופש הביטוי מעמד-על מוחלט על פני הזכות לשם טוב. יש לפרש את סעיף 15(4) לפי לשונו. כדי שפרסום יחסה תחת הגנת הבעת דעה, צריכה להיות הפרדה ברורה בין תיאור העובדות לבין הבעת הדעה על אותן עובדות. העובדות שעליהן מבוססת הדעה צריכות להיות נכונות בעיקרן; לא די בכך שבפרסום כולו יש עובדות נכונות בעלות משקל אם לצד זאת משולבות עובדות לא נכונות שעליהן נשענת הביקורת. זהו פסק הדין המחייב הסופי בעניין זה.

ההלכה המשפטית

אין לחופש הביטוי מעמד-על מוחלט על פני הזכות לשם טוב. כדי שפרסום יחסה תחת הגנת הבעת דעה לפי סעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע, צריכה להיות הפרדה ברורה בין תיאור העובדות לבין הבעת הדעה על אותן עובדות. העובדות שעליהן מבוססת הדעה צריכות להיות נכונות בעיקרן; לא די בכך שבפרסום כולו יש עובדות נכונות בעלות משקל אם לצד זאת משולבות עובדות לא נכונות שעליהן נשענת הביקורת.

השורה התחתונה

הערעור התקבל ברוב דעות — לעיתון עומדת הגנת תום הלב בגין הבעת דעה.

המשמעות לתובע

תובע שהוא גוף ציבורי או איש ציבור צריך לדעת שבתי המשפט נותנים משקל משמעותי לחופש הביטוי ולביקורת ציבורית, במיוחד כאשר הפרסום עוסק בניהול כספי ציבור או התנהלות ציבורית.

המשמעות לנתבע

עיתונאי או מפרסם יכול להסתמך על הגנת הבעת דעה בתום לב כאשר מדובר בביקורת המבוססת על תשתית עובדתית מספקת בנושא ציבורי. פרסום לא מאבד את אופיו כהבעת דעה רק בגלל שנכללו בו עובדות.