צו מניעה וסעד זמני בלשון הרע — דנ״פ 5625/16 אסרף נ׳ טווק בוקובזה

המשיב דקר למוות את אמן של המבקשות והורשע בהריגה. המבקשות ביקשו צו מניעה נגד פרסום פוגעני מצידו. בית המשפט דן באיזון בין חופש הביטוי של הרוצח לבין זכות הנפגעים.

המשיב בעתירות דקר למוות את אמן של העותרות. הוא הורשע בהריגה בעקבות הסדר טיעון ובית המשפט המחוזי גזר עליו 6 שנות מאסר. המבקשות ביקשו למנוע פרסום פוגעני מצידו. הליך קודם — ע"פ 1076/15 אבנר טווק נ' מדינת ישראל: המערער הורשע בהריגת בת זוגו לשעבר. בית המשפט המחוזי גזר עליו 18 שנות מאסר ופיצוי של 170,000 ש"ח לכל אחת משלוש בנותיה של המנוחה — סך הכול 510,000 ש"ח. הערעור התמקד ברכיב הפיצויים ובשאלה האם כאשר יש כמה נפגעי עבירה, תקרת הפיצוי שבסעיף 77 לחוק העונשין חלה על כל נפגע בנפרד או על הסכום הכולל. בית המשפט העליון קיבל את הערעור בחלקו וקבע כי תקרת הפיצוי מגבילה את הסכום הכולל, ולא כל נפגע בנפרד. סכום הפיצוי הופחת ל-258,000 ש"ח וחולק בין הבנות. הליך זה רלוונטי לעמודי רקע על פיצוי ללא הוכחת נזק, נזק לא ממוני ופיצוי ראשוני לנפגעים.

האם ניתן ליתן צו מניעה נגד פרסום פוגעני של מורשע בהריגה נגד קרבנותיו, ומהו האיזון בין חופש הביטוי לבין זכות הנפגעים?