תביעות הדדיות בגין לשון הרע ורשלנות בין שכנים וועד בית

תובע ושכנותיו, שהיו חברות ועד הבית, היו מסוכסכים על רקע סירובו של התובע לשלם את דמי ועד הבית במלואם. הוועד פרסם פרוטוקול אסיפת דיירים והודעה על חובות, מה שהוביל את התובע להגיש תביעת לשון הרע ולטעון לנזקים ממכירת דירתו. מנגד, הנתבעות טענו כי התובע הטריד אותן, השמיץ אותן במכתבים ואף השתלח בנתבעת 1 על גבי המעלית. הנתבעת 5 אף טענה לנזק רפואי עקב התנהלותו. בית המשפט דחה את כל הטענות של שני הצדדים.

הסכסוך עסק בתביעות הדדיות בין תובע לבין נתבעות ששימשו כוועד הבית. התובע טען כי פרסום חובותיו בלוח המודעות מהווה לשון הרע וגרם לו נזק במכירת דירתו. הנתבעות הגישו תביעה שכנגד בגין לשון הרע (טענו כי התובע כינה את הנתבעת 1 בשם גנאי ושלח מכתבים משמיצים) ורשלנות שגרמה לנתבעת 5 נזק רפואי. בית המשפט קבע כי הפרסומים של הוועד לא היו לשון הרע, התובע לא הוכיח נזק במכירת דירתו, הנתבעות לא הוכיחו לשון הרע מצד התובע במכתביו, ותביעת הרשלנות נדחתה בהעדר הוכחת רשלנות או נזק המצדיק פיצוי.

האם פרסומים אודות חובות דייר לוועד הבית מהווים לשון הרע? האם מכתבי התראה וטענות כלפי ועד בית מהווים לשון הרע או רשלנות נזיקית?