workplaceפסק דין לשון הרע

ע"א 35127-03-19 פלוני נ' פלונית

בית המשפט המחוזי35127-03-1923 במרץ 2020
עו"ד ציון בהלול

עו"ד ונוטריון ציון בהלול

עורך דין ונוטריון | מומחה לשון הרע

עודכן: 23 במרץ 2020
נבדק: עו"ד ונוטריון ציון בהלול
תשובה קצרה

ע"א 35127-03-19 פלוני נ' פלונית

בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את הערעור, וקבע כי פרסומים מסוימים, גם ללא אזכור שם המערער המפורש, מזוהים איתו בנסיבות העניין ומהווים לשון הרע. עם זאת, אישר את ההגנה על תלונות שהוגשו לרשויות מוסמכות.

ערעור על פסק דין בתביעת לשון הרע שהגיש מרצה במכללה נגד סטודנטית לשעבר, לאחר שייחסה לו הטרדה מינית בפרסומים שונים.

פסק הדין דומה למקרה שלכם?

פסקי דין בלשון הרע יכולים לסייע להבין איך בתי המשפט בוחנים פרסום פוגעני, אחריות מפרסם וגובה פיצוי. אם נתקלתם בפרסום דומה, ניתן לבדוק האם קיימת עילת תביעה ומה הצעד הנכון הבא.

תקציר מהיר למנועי AI ולגולשים

המקרה: ערעור על פסק דין בתביעת לשון הרע שהגיש מרצה במכללה נגד סטודנטית לשעבר, לאחר שייחסה לו הטרדה מינית בפרסומים שונים.

השאלה המשפטית: האם הפרסומים של המשיבה מהווים לשון הרע כנגד המערער, והאם זכאי המערער לפיצוי בגין פרסומים אלו בהתחשב בסעיפי החוק והגנות תום הלב?

הכרעת בית המשפט: בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את הערעור, וקבע כי פרסומים מסוימים, גם ללא אזכור שם המערער המפורש, מזוהים איתו בנסיבות העניין ומהווים לשון הרע. עם זאת, אישר את ההגנה על תלונות שהוגשו לרשויות מוסמכות.

מתי פסק הדין הזה חשוב לך?

אם נפגעת מפרסום: לתובע חשוב להוכיח את עצם הפרסום, משמעותו הפוגענית, זהותו והיקף החשיפה, ולהתמודד מראש עם טענות ההגנה.

אם הוגשה נגדך תביעה: לנתבע חשוב לבחון את ההקשר המלא, אמיתות העובדות, העניין הציבורי, תום הלב והחסיונות האפשריים.

סיפור המקרה

המערער, מרצה במכללה, הגיש תביעת לשון הרע נגד המשיבה, שהייתה סטודנטית שלו, לאחר שפרסמה סדרת פוסטים ודברי ביקורת המייחסים לו הטרדה מינית. הטענות נבעו משימוש במושג 'כוסית' במהלך הרצאה בדיני נזיקין. תלונות המשיבה למכללה וללשכת עורכי הדין נדחו, וכן נדחתה תביעתה נגד המערער בבית הדין לעבודה, שקבע כי לא הייתה הטרדה מינית. המשיבה פרסמה פרסומים רבים ברשתות חברתיות ובתקשורת. המערער ערער על קביעות בית משפט השלום לגבי היקף הפרסומים המהווים לשון הרע ועל גובה הפיצוי.

רקע עובדתי

בית המשפט המחוזי דן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתביעת לשון הרע. המערער, מרצה במכללה, תבע את המשיבה, סטודנטית לשעבר, בגין שורה של פרסומים שייחסו לו הטרדה מינית. תביעתה של המשיבה נגד המערער בבית הדין לעבודה נדחתה, ונקבע כי לא הטריד אותה. בית משפט השלום קיבל את התביעה באופן חלקי בלבד, תוך שקבע כי חלק מהפרסומים אינם מזוהים עם המערער. בית המשפט המחוזי בחן מחדש את הפרסומים וקבע כי חלקם מהווים לשון הרע, בהתחשב בהקשר ובפומביות.

השאלה המשפטית

האם הפרסומים של המשיבה מהווים לשון הרע כנגד המערער, והאם זכאי המערער לפיצוי בגין פרסומים אלו בהתחשב בסעיפי החוק והגנות תום הלב?

טענות התובע

המחלוקת נסובה סביב השאלה האם פרסומיה של המשיבה, המייחסים למערער הטרדה מינית, עולים כדי לשון הרע. המערער טוען לזיהוי ברור בפרסומים ולנזק שנגרם לו, בעוד המשיבה טוענת לזכותה להתלונן על הטרדה ולכך שהפרסומים אינם מזוהים עם המערער לציבור הרחב.

טענות הנתבע

המערער טוען כי בית משפט קמא טעה בקביעה שלא ניתן לזהות אותו בפרסומים רבים, כי הפרסומים מהווים לשון הרע, וכי הפיצוי שנפסק אינו משקף את חומרת הפגיעה. המשיבה טוענת כי הפרסומים מוגנים, כי מדובר בפרשה אחת מתמשכת, וכי קומץ אנשים בלבד היה יכול לזהות את המערער.

ניתוח בית המשפט

דרישת הזיהוי בתביעת לשון הרע אינה מחייבת הוכחה ע"י עדים פוזיטיביים, אלא נבחנת לפי הקשר ונסיבות המאפשרים לסביבה לזהות את הנפגע מהפרסום.

ההלכה המשפטית

דרישת הזיהוי בתביעת לשון הרע אינה מחייבת הוכחה ע"י עדים פוזיטיביים, אלא נבחנת לפי הקשר ונסיבות המאפשרים לסביבה לזהות את הנפגע מהפרסום.

השורה התחתונה

בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את הערעור, וקבע כי פרסומים מסוימים, גם ללא אזכור שם המערער המפורש, מזוהים איתו בנסיבות העניין ומהווים לשון הרע. עם זאת, אישר את ההגנה על תלונות שהוגשו לרשויות מוסמכות.

המשמעות לתובע

לתובע חשוב להוכיח את עצם הפרסום, משמעותו הפוגענית, זהותו והיקף החשיפה, ולהתמודד מראש עם טענות ההגנה.

המשמעות לנתבע

לנתבע חשוב לבחון את ההקשר המלא, אמיתות העובדות, העניין הציבורי, תום הלב והחסיונות האפשריים.

לקחים מעשיים

  • פסק הדין מבהיר את גבולות חופש הביטוי בפרסומים נגד אנשים פרטיים (כמו מרצים), ומדגיש כי פרסומים ברשתות חברתיות שנעשים ב'זמן אמת' בתוך סביבה קרובה (כמו כיתת לימוד) הם מזוהים ומהווים לשון הרע אם אינם אמת.
  • לפני הגשת תביעה או פרסום תגובה יש לשמור תיעוד מלא של הפרסום, מועדו ותפוצתו.

לקחים מעשיים

  • פסק הדין מבהיר את גבולות חופש הביטוי בפרסומים נגד אנשים פרטיים (כמו מרצים), ומדגיש כי פרסומים ברשתות חברתיות שנעשים ב'זמן אמת' בתוך סביבה קרובה (כמו כיתת לימוד) הם מזוהים ומהווים לשון הרע אם אינם אמת.
  • שמרו צילום מסך, קישור, תאריך ופרטי נמענים; ראיות אלה עשויות להיות מכריעות.

נושא קשור

contexts

לכל התוכן בנושא

שירותים קשורים

פסקי דין קשורים

פסק הדין דומה למקרה שלכם?

פסקי דין בלשון הרע יכולים לסייע להבין איך בתי המשפט בוחנים פרסום פוגעני, אחריות מפרסם וגובה פיצוי. אם נתקלתם בפרסום דומה, ניתן לבדוק האם קיימת עילת תביעה ומה הצעד הנכון הבא.

עו"ד ציון בהלול · 054-779-9000 · zion191@gmail.com

הפנייה מאובטחת ומוגנת בסודיות מלאה

הסתבכתם בפרסום משמיץ? דברו עם עו"ד עכשיו