הגנת תום לב בלשון הרע: מתי היא חלה, מהם התנאים ואיך מתגוננים?

עו"ד ונוטריון ציון בהלול8 דקות קריאה2026-11-12
תשובה קצרה

הגנת תום לב בלשון הרע (סעיף 15 לחוק) חלה כאשר הפרסום בוצע באחת הנסיבות המוגדרות בחוק (כגון חובה חוקית/מוסרית, הבעת דעה על איש ציבור, או הגשת תלונה), ובלבד שהמפרסם נקט אמצעים סבירים לבירור האמת ולא חרג ממתחם הסבירות.

עו"ד ציון בהלול

עו"ד ונוטריון ציון בהלול

עורך דין ונוטריון | מומחה לשון הרע

עודכן: 2026-11-13T07:33:30.732000

נקודות מפתח

  • תחולת סעיף 15 מחייבת הוכחה של נסיבה מוכרת בחוק (כגון הגנה על עניין אישי כשר, ביקורת צרכנית או תלונה לרשות).
  • תום הלב נבחן סובייקטיבית (היעדר זדון ואמונה בנכונות הדברים) ואובייקטיבית (סבירות המעשים והניסוח).
  • חזקת סעיף 16(ב) קובעת כי פרסום דבר שאינו אמת ללא נקיטת אמצעים סבירים לבדיקתו מקים חזקת חוסר תום לב.
  • הבעת דעה אינה חלה על עובדות כוזבות המוצגות כמצג עובדתי, גם אם נוספו להן מילים כמו 'לדעתי'.
  • שלילת הגנת תום הלב עשויה לחשוף את המפרסם לתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק, צווי מניעה והוצאות משפט.

מבוא: מהותה של הגנת תום לב בדיני לשון הרע

דיני לשון הרע בישראל מושתתים על איזון עדין ומתמיד בין שתי זכויות יסוד בעלות מעמד חוקתי: הזכות לשם טוב וכבוד האדם מזה, וחופש הביטוי מזה. במסגרת חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, קבע המחוקק כי גם כאשר פרסום כולל ביטויים פוגעניים המהווים לשון הרע כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, עדיין ייתכנו נסיבות שבהן המפרסם יופטר מאחריות אזרחית או פלילית. אחד הכלים המשפטיים המרכזיים לכך הוא סעיף 15 לחוק, המעגן את הגנת תום הלב.

בניגוד להגנת "אמת דיברתי" (סעיף 14 לחוק), שבה נדרש הנתבע להוכיח כי הדברים שפרסם היו דברי אמת וכי היה בהם עניין ציבורי, הגנת תום הלב עשויה לעמוד למפרסם גם אם יתברר בדיעבד כי העובדות שפורסמו לא היו מדויקות לחלוטין. מטרת ההגנה היא למנוע אפקט מצנן (Chilling Effect) שישתק שיח ציבורי, יחסים מקצועיים, יחסי עבודה או הבעת דעה לגיטימית. עם זאת, החוק אינו מעניק הגנה גורפת, וקובע תנאים מצטברים ומבחנים מחמירים כדי שטענת תום לב תתקבל בבית המשפט בעת ניהול הגנה מתביעת לשון הרע.

המסגרת הנורמטיבית: סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע

כדי לחסות תחת הגנת תום הלב, על הנתבע להוכיח שני יסודות מצטברים: ראשית, כי הפרסום נעשה באחת מן הנסיבות המנויות באופן מפורש באחד מ-12 סעיפי המשנה של סעיף 15 לחוק; ושנית, כי הפרסום נעשה ב"תום לב". בהיעדר התקיימות של נסיבה מוגדרת, בית המשפט לא ייגש כלל לבחינת שאלת תום הלב הסובייקטיבי או האובייקטיבי של המפרסם.

הנסיבות העיקריות המעוגנות בסעיף 15 לחוק

סעיף 15 פורש קשת רחבה של מצבים חברתיים ומשפטיים שבהם האינטרס הציבורי מצדיק הגנה על הדובר, ובהם:

  • אי ידיעה על הנפגע (סעיף 15(1)): המפרסם לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיומו של הנפגע או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע לגביו.
  • חובה חוקית, מוסרית או חברתית (סעיף 15(2)): היחסים שבין המפרסם לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו על המפרסם חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות את הפרסום. נסיבה זו נפוצה מאוד בדיונים הנוגעים לבירורים משמעתיים, יחסי עובד-מעביד או דיווחים לגורמים מוסמכים.
  • הגנה על עניין אישי כשר (סעיף 15(3)): הפרסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר של המפרסם או של האדם שאליו הופנה הפרסום, ובלבד שלא חרג מן הסביר.
  • הבעת דעה על איש ציבור או תפקיד ציבורי (סעיף 15(4)): הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי, או בקשר לעניין ציבורי, או על אפיו כפי שהוא נגלה מאותה התנהגות.
  • הבעת דעה על ביקורת יצירה או שירות (סעיף 15(6)): ביקורת על יצירה ספרותית, מופע, או מעשה שהציג הנפגע בפומבי, ובכלל זה הבעת דעה צרכנית. נסיבה זו רלוונטית במיוחד במחלוקות שעניינן ביקורת שלילית בגוגל — לשון הרע או ברשתות חברתיות אחרות.
  • הגשת תלונה לרשות מוסמכת (סעיף 15(8)): הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע, בתום לב, לרשות המוסמכת לקבל תלונות או לחקור בעניין.

המבחנים לקיומו של "תום לב": סובייקטיבי מול אובייקטיבי

המונח "תום לב" בדיני לשון הרע אינו מסתכם באמונה עיוורת של הדובר כי דבריו נכונים. הפסיקה פיתחה מבחן דו-שלבי המשלב יסוד סובייקטיבי ויסוד אובייקטיבי:

היסוד הסובייקטיבי: עוסק במצבו הנפשי של המפרסם בעת מעשה. האם הוא האמין באמת ובתמים בנכונות המידע, או שמא פעל מתוך כוונת זדון, נקמנות, או רצון לפגוע בנפגע ללא קשר למטרה הלגיטימית שלשמה נועדה ההגנה?

היסוד האובייקטיבי: בוחן האם אדם סביר בנעלי המפרסם היה נוהג באותו אופן. בית המשפט בודק את סבירות האמצעים שנקט המפרסם לבירור העובדות בטרם הוציא את הדברים לאור, את מידתיות הפרסום, את היקף התפוצה, ואת נוסח הדברים. ביטויים פוגעניים, גסים או מוגזמים החורגים באופן ברור מן הנדרש להשגת המטרה עלולים לשלול את תום הלב האובייקטיבי.

חזקות תום הלב: סעיף 16 לחוק

סעיף 16 לחוק איסור לשון הרע קובע כללי ברירת מחדל ראייתיים, המסייעים לבית המשפט להכריע האם הפרסום נעשה בתום לב או בחוסר תום לב:

1. חזקת תום הלב (סעיף 16(א))

אם הוכיח הנתבע כי הפרסום נעשה באחת הנסיבות המנויות בסעיף 15, וכי הפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפרסום בתום לב. במצב זה, נטל ההוכחה מועבר אל כתפי התובע להראות כי הנתבע פעל מתוך זדון או חוסר תום לב.

2. חזקת חוסר תום הלב (סעיף 16(ב))

לעומת זאת, סעיף 16(ב) מונה שלושה מקרים שבהם חזקה על המפרסם שפעל בחוסר תום לב, ואז עליו הנטל להפריך חזקה זו:

  • הדבר שפורסם לא היה אמת והמפרסם לא האמין באמיתותו.
  • הדבר שפורסם לא היה אמת והמפרסם לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא.
  • המפרסם נתכוון על ידי הפרסום לפגוע במידה גדולה משהייתה סבירה להגנת הערכים המוגנים על ידי סעיף 15.

חזקה זו מלמדת כי מי שבוחר לפרסם עובדות קשות ללא בדיקה מינימלית, או מפיץ אותן בתפוצה רחבה בהרבה מהנחוץ (למשל, פרסום פוסט פתוח באינטרנט במקום דיווח נקודתי לממונים), יתקשה מאוד ליהנות מהגנת החוק בעת הגשת תביעת לשון הרע נגדו.

הגנת תום לב בזירות שונות: רשתות חברתיות, עבודה וסכסוכים אישיים

העידן הדיגיטלי יצר זירות התגוששות חדשות שבהן שאלת תום הלב עולה תדיר. להלן מספר דוגמאות בולטות:

פרסומים ברשתות חברתיות ובאפליקציות מסרים

שיתוף פוסטים בפייסבוק או העברת הודעות בקבוצות המוניות מעמידים אתגרים משמעותיים להגנת תום הלב. מי שמפרסם טענות עובדתיות פוגעניות במסגרת לשון הרע בפייסבוק אינו יכול להסתתר מאחורי הטענה של "הבעת דעה גרידא" אם הדברים נוסחו כעובדות נחרצות. באופן דומה, תפוצה רחבה של הודעות משמיצות במסגרת לשון הרע בוואטסאפ עלולה להיחשב כחריגה מתחום הסביר, ובמקרים אלו התובע עשוי לדרוש פיצוי על הודעת וואטסאפ — לשון הרע במסרון.

יחסי עבודה ובירורים פנימיים

במערכות תעסוקתיות קיימת חשיבות עליונה ליכולתם של מנהלים ועובדים להחליף דעות, להעביר משובים ולקיים בירורים. לכן, טענות של לשון הרע בעבודה נבחנות לעיתים קרובות דרך סעיף 15(2) (חובה מקצועית) או 15(3) (הגנה על עניין אישי כשר). עם זאת, כאשר הבירור אינו נעשה בדיסקרטיות, או כאשר המעסיק מפיץ שמועות לכלל עובדי החברה, נשמטת הגנת תום הלב. מידע נוסף על דרכי התנהלות במצבים אלה מפורט במאמר על הודעה פוגענית במקום העבודה: תיעוד והיערכות לבירור.

ביקורות צרכניות ופלטפורמות דירוג

צרכנים זכאים לשתף את חוויותיהם ולבקר בתי עסק מכוח סעיף 15(6). ואולם, הגבול עובר בין הבעת דעה כנה על איכות השירות לבין המצאת עובדות כוזבות מתוך כוונה לפגוע בפרנסת העסק. מי שמפרסם דיווחי כזב מסתכן בהליכים, כפי שמוסבר בהרחבה במדריך על ביקורת כוזבת בגוגל: הכלים המשפטיים להסרת הפרסום ותביעת פיצויים.

טעויות נפוצות בנוגע להגנת תום הלב

טעויות נפוצות של נתבעים הסבורים כי הם מוגנים כוללות:

  • "חשבתי שזה נכון": אמונה פנימית שאינה מלווה בנקיטת אמצעים סבירים לבירור האמת אינה מספיקה. רשלנות בבדיקת העובדות עלולה לשלול את תום הלב.
  • "השתמשתי במילה 'לדעתי'": הוספת המילה "לדעתי" לפני קביעה עובדתית שקרית (למשל: "לדעתי הוא גנב כספים") אינה הופכת את האמירה להבעת דעה מוגנת.
  • פרסום לכל העולם במקום לגורם המוסמך: הגשת תלונה למשטרה עשויה להיות מוגנת מכוח סעיף 15(8), אך פרסום אותה תלונה ברשתות חברתיות שולל לרוב את ההגנה עקב חריגה ממתחם הסבירות והמידה הנדרשת.
  • התעלמות מזכות התגובה או פנייה מוקדמת: סירוב לפרסם תיקון או הבהרה, או התעלמות ממכתב פנייה, עשויים לשמש בבית המשפט כאינדיקציה מובהקת לחוסר תום לב.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

הסוגיה של הגנת תום לב מורכבת במיוחד ומשלבת עובדות, ראיות ושאלות פרשניות. מומלץ להיוועץ באיש מקצוע בשני מצבים עיקריים: כאשר נפגעתם מפרסום משמיץ והצד השני טוען כי פעל בתום לב, או כאשר פרסמתם דברים וכעת אתם עומדים בפני דרישת פיצוי או כתב תביעה. פנייה מוקדמת אל עורך דין לשון הרע מאפשרת לגבש אסטרטגיה מדויקת, לבחון את התקיימות חזקות סעיף 16, ולהעריך את סיכויי ההליך וסבירות הפשרה.

במקרים שבהם קיבלתם מכתב התראה, תגובה משפטית נכונה ומבוססת יכולה לעיתים לסיים את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט מבלי לחשוף אתכם לסיכונים כספיים מיותרים.

זקוקים לבדיקת ההגנות המשפטיות שלכם או להערכת סיכויי התביעה?
פנו למשרד עו"ד ונוטריון ציון בהלול לייעוץ ראשוני ללא התחייבות או התקשרו ישירות: 054-7799000.

מה ניתן לדרוש משפטית כאשר נשללת הגנת תום הלב?

כאשר התובע מוכיח כי הפרסום עולה כדי לשון הרע וכי לא עומדת למפרסם הגנת תום הלב (או הגנה אחרת שבחוק), עומדים לרשותו מספר סעדים משפטיים משמעותיים:

  • פיצויים כספיים ללא הוכחת נזק: מכוח סעיף 7א לחוק, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי סטטוטורי (המתעדכן מעת לעת לפי המדד) עד לסכום של כ-75,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ועד כפליים מסכום זה אם הוכח כי הפרסום נעשה "בכוונה לפגוע". למידע מפורט על אופן החישוב מומלץ לעיין במדריך על פיצוי בלשון הרע ללא הוכחת נזק — מדריך משפטי.
  • פיצויים בגין נזק מוכח: ככל שנגרם לנפגע נזק ממוני ממשי, פגיעה במוניטין עסקי, אובדן מקורות הכנסה או נזק לא ממוני כבד (עוגמת נפש, חרדה וכיו"ב), ניתן לתבוע פיצויים מותאמים על פי ראיות וחוות דעת.
  • צו עשה, צו מניעה והסרת הפרסום: בית המשפט מוסמך להורות למפרסם להסיר את הפוסט, הכתבה או הביקורת, וכן לאסור עליו להמשיך להפיץ פרסומים דומים בעתיד.
  • פרסום תיקון, הכחשה או התנצלות: בהתאם לסעיף 9 לחוק, בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע לפרסם תיקון או התנצלות בנוסח ובאופן שייקבעו על ידו.

נקודות מעשיות למפרסם ולנפגע

כדי להתנהל נכון בצומת שבין חופש הביטוי להגנת השם הטוב, מומלץ ליישם את הכללים הבאים:

  • ודאו תשתית עובדתית בטרם פרסום: אל תסתמכו על שמועות. שמרו אסמכתאות, צילומי מסך, הקלטות או מסמכים המאמתים את העובדות.
  • הקפידו על מידתיות הניסוח: הימנעו מכינויי גנאי, השמצות אישיות וביטויים מבזים. נסחו ביקורת בצורה עניינית ומדודה.
  • פנו לערוץ הנכון: תלונה על עבירה מקומה במשטרה; תלונה על עובד מקומה בהנהלה. אל תהפכו סכסוך נקודתי ל"שיימינג" פומבי ברשת.
  • תיעוד מלא ומיידי של הפרסום הפוגעני: אם פורסמו נגדכם דברים משמיצים, תעדו מיד את הפוסט, הקישור, שעת הפרסום והתגובות.
  • שיגור מכתב התראה מקצועי: לעיתים קרובות, משלוח מכתב מנומק היטב מאפשר לדרוש את הסרת התוכן באופן מיידי, ואף משמש הוכחה עתידית לכך שהמפרסם היה מודע לפגיעה ולא פעל בתום לב.

מקורות רשמיים והבהרה משפטית

המידע במאמר הוא הסבר כללי ואינו ייעוץ משפטי פרטני. תחולת ההגנות תלויה בעובדות, בנוסח הפרסום, בהיקף התפוצה ובראיות בכל מקרה; לפני פעולה יש לעיין בנוסח החוק המעודכן ובפסיקה הרלוונטית.

סיכום ופנייה לייעוץ משפטי

הגנת תום הלב מהווה מחסום מהותי בפני תביעות השתקה ומאפשרת שיח חופשי, אך היא אינה מעניקה חסינות מפני השמצות חסרות בסיס. בתי המשפט בישראל בוחנים בקפידה את נסיבות המקרה, סבירות האמצעים שנקט המפרסם ומניעיו הסובייקטיביים. ניהול נכון של המחלוקת בשלביה הראשונים עשוי להכריע את תוצאות ההליך כולו.

משרד עו"ד ונוטריון ציון בהלול מעניק ייצוג וליווי משפטי מקיף לנפגעים מפרסומים משמיצים וכן לנתבעים הנדרשים להתגונן מול תביעות דיבה. צרו קשר עכשיו לקבלת מענה מקצועי, יסודי ומותאם אישית.

רוצים לבדוק אם יש לכם עילת תביעה?

אם פורסם נגדכם תוכן פוגעני, ביקורת שלילית, הודעה בקבוצה, פוסט ברשת חברתית או פרסום אחר שפגע בשם הטוב שלכם — ניתן לבצע בדיקה ראשונית של המקרה ולקבל הכוונה משפטית.

רוצים לבדוק אם יש לכם עילת תביעה?

אם פורסם נגדכם תוכן פוגעני, ביקורת שלילית, הודעה בקבוצה, פוסט ברשת חברתית או פרסום אחר שפגע בשם הטוב שלכם — ניתן לבצע בדיקה ראשונית של המקרה ולקבל הכוונה משפטית.

עו"ד ציון בהלול · 054-779-9000 · zion191@gmail.com

הפנייה מאובטחת ומוגנת בסודיות מלאה

שאלות נפוצות

פסקי דין קשורים

מאמרים קשורים

שירותים קשורים

נפגעת מלשון הרע?

צור קשר עכשיו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

הסתבכתם בפרסום משמיץ? דברו עם עו"ד עכשיו